תארו לכם שאתם צעירים שאחרי תקופה מייגעת של חיפוש דירה בתל אביב מצאתם 2 דירות חביבות למדי, שתיהן באזור שקט וירוק, וקרוב לעבודה. חלום, לא? הבדלים במחירי השכירות אינם משמעותיים. המצב מעולה, נכון? מתברר שלא ממש, אם לא קיבלתם החלטה איזו דירה לקחת.
עידו, מנהל קהילה בתפקידו האחרון, היה נחרץ מאד. 'אני לא יכול לקחת את המשרה. יש לי שלושה ילדים, מקום העבודה רחוק- דרך כל הפקקים בבוקר ובערב, וצריך 3 ימים לעבוד עד 6. אני לא יכול לקחת את זה. איך אני ממשיך לחפש הלאה?!'.
מורן, מהנדסת מערכות מידע, קיבלה הצעת עבודה שכללה העלאה בשכר ושלל פינוקים- אך היא הרגישה לא נוח 'לעזוב באמצע'.
ורד, עורכת דין מוכשרת, בעלת ניסיון רב במשרדים מובילים, עברה מהמרכז לצפון, ובדקה שתי חלופות: יועצת משפטית בחברה תעשייתית במשרה מלאה, ומשרה משולבת של מנהלת משאבי אנוש ויועצת משפטית בסטארט אפ שהיתה כבר 'על המדף', שניהם ב- 2/3 משרה בלבד. היא רצתה 'תפקיד בכיר', משרה מלאה ותובענית, ולכן החלטה על 2/3 מעמידה אותה בפני סימני שאלה קשים: האם השכר יספק? האם להסכים?
אין ספק שמדובר בתהליך עם נעלמים רבים, במיוחד כאשר מדובר בחיפוש מייגע שיש לו מחירים כלכליים ונפשיים רבים.
אז איך לקבל החלטה מבלי להצטער עליה שנים לאחר מכן?
כשמדברים על קבלת החלטת קריירה, מציינים שקיימת התאמה בסיסית בין אדם לבין ארגון, ובין אדם לבין תפקיד: P-O Fit. מדובר בהתאמה לתפקיד הספציפי, לארגון ואף למחלקה הספציפית, וגם למנהל הספציפי. אני אוהבת להוסיף את תחום התוכן בו עוסקת החברה, כפי שכבר ראינו, ב'תעודת הזהות המקצועית'- כלי שאיתו אני עובדת המון.
בלהט החיפוש, לעתים לא קל לעצור ולחשוב. יש איזו דחיפות של קבלת החלטות כל הזמן, החלטות מורכבות שדורשות לעתים חשיבה מורכבת.
וכן. שעות העבודה, שכר, כל הנתונים הללו מסנוורים ולא מאפשרים לקבל החלטה 'על ראש נקי'.
ויש שני דפוסים עיקריים ששניהם מזיקים במידה דומה: לקבל החלטה מוקדם מידי, וגם לקבל החלטה מאוחר מידי. יש לזה אפילו שם מדעי: Secretary Problem שמשמעות העניין היא מתי להפסיק לחפש. לבעיה המדעית הזו יש גם פתרון: 37%.
לטענת המדענים, אם נפסיק לחפש דירה לפני שראינו מספר דירות מגוונות, לא נצליח להגיע לידע של השוק. מצד שני, לחכות לסגור יכול להוביל להחמצה.
ויש גורמים נוספים שיכולים להשפיע על מועד העצירה: כמה משרות בנישה המדויקת שלך יש בשוק? **עוד על תעודת הזהות התעסוקתית שמגדירה את הנישה ניתן לקרוא כאן. מה הסיכוי שיש לי שאקח את אחת מהן? אם יש לא מעט משרות, אז ניתן 'למשיך' יותר, ואם יש מעט- אז לא.
תופעה קיצונית של Secretary Problem היא ראיונות מתמחים בעריכת דין. יש שם את כל ההגבלות האפשריות, שני הצדדים צריכים להחליט מהר. והכי מעצבן הוא שבסופו של דבר אין ערובה לכך שעורכי הדין שנבחרו הם הטובים ביותר. תהליך הבחירה מלא בהטיות, אפילו משום שמי שעובר 3-4 ראיונות ביום ויותר ]שוט לחוץ ומותש.
בואו נראה, מה אופייני לכם כאנשים? האם אופייני לכם יותר לפסול או אופייני לכם יותר לומר 'כן' לכל הצעה?
אם אתם נוטים לפסול, אז אני מציעה לשקול כל משרה בהיבטים של 'תעודת זהות' ופשוט להרחיב את גבולות הגזרה.
ואם אתם נוטים יותר להסכים, הנה לכם 5 שאלות שצריך לשאול לפני שאתם פוסלים את תפקיד חלומותיכם.
- לאן המשרה הזו תביא אותי? כלומר, האם המוצר / השירות חדשני מספיק ומעניין? בחירה בתשתית טכנולוגית או במוצר לא נכון במגזר ההייטקי, ובשיטה או גישה לא נכונה במחקר, ובארגון שנחשב לבעייתי במגזר החברתי יכולה לבלום את הקריירה. לפיכך, שם המשחק הוא להמשיך לבחור בתפקיד, יום אחרי יום.
זו נקודה חשובה מאד בתחילת הקריירה או בקריירה אחרי שינוי. מדוע? קחו בחשבון שהמשרה הראשונה (או המשרות הראשונות) עשויות להשפיע על המשרות הבאות כי עדיין השפעת העולם הישן על הקריירות גדולה מספיק ו״אין לך ניסיון ב…״ זו אמירה רלוונטית. לכן, חשוב גם לחשב לאן המשרה הזו תביא אותי? כלומר, מהו הצעד הבא מבחינתכם. הצעד הבא בדרך כלל מובטח על ידי הצעד הנוכחי, וחשוב לזכור את זה.
- מה מצבה הכלכלי של החברה? מהו המודל העסקי ומה מצב השווקים בתחום?
בוודאי לא הייתם רוצים שארגון בו תעבדו לא ישלם לכם שכר, נכון? לכן, חשוב שתבדקו את זה. לצערי, אני מכירה לא מעט עובדים ומנהלים ש'סגרו חוזה' כי רצו להציל חברה נהדרת שנקלעה למצב בעייתי בגלל אלף סיבות (הכל, פרט לאסטרטגיה עסקית - האם הערכים שלי נפגשים עם הערכים של מקום העבודה? התיאוריה הזו שייכת לפרופ׳ שלום שוורץ מהאוניברסיטה העברית. את 10 הערכים הוא חילק ל-4 קבוצות. הקבוצה הראשונה מדברת על פתיחות לשינויים. יכולת שלך לנווט את עצמך בחיים רחוק רחוק.
ההיפך מזה הוא שימור. בשימור מדובר בהיצמדות למסורות וטקסים.
דאגה לאחרים נמצאת אצל כל אחד מאיתנו- אך עדיין יש אנשים שבוחרים לדאוג לאחרים כדבר מרכזי בחיים שלהם. לעומת זאת, ישנם אחרים שמוכשרים יותר בלהבין את עצמם (האדרה עצמית).
איך נוכל למדוד את הפרמטרים הללו בארגונים? זה אפשרי.
**מקור התרשים בהרצאתה של פרופ' לילך שגיב:
http://www.hesegim.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/lilch_sagive_m.pdf
- האם אהיה עבד של מקום העבודה, או שאוכל למצוא ולהמציא את עצמי? האם יישאר לי זמן לעצמי? בין האופנות האחרונות בעולם העבודה היא איזון בין אוריינטציה לקריירה לבין אוריינטציה לחיים שמחוץ למשרד, בין אם מדובר במשפחה או בתחביב משמעותי. כל הדברים הללו מונעים שחיקה, מחלה קשה מאד במאות ה- 20 ו- 21. חלק מהארגונים היום מאפשרים מגוון פתרונות: עבודה מהבית בחלק מהזמן, לעבוד על פרויקטים עצמאיים 20% מהזמן ועוד. היוזמה והפרויקטים הפנים- ארגוניים וגם מניעת שחיקה חשובים מאד מאד לקריירה שלכם.
אגב, זו בדיוק הסיבה לכך שבנינו בית במושב- כדי לא להתלבט יותר מידי.
