חיפוש עבודה דיסקרטי: איך עושים את זה נכון?

דף הבית » בלוג » חיפוש עבודה דיסקרטי: איך עושים את זה נכון?

העונה השנייה של 'פאודה' מאתגרת (לפחות אצלי) את המושגים של זהות ושינויי זהות. אחת הזהויות החשובות העולם התעסוקתי הוא זהות ארגונית. איבוד הזהות הזאת יכול להיות מהותי לאדם, ואדם שמחפש עבודה כל עוד הוא עובד יכול להרגיש מידי פעם 'מסתערב'.

האמת, אין דבר כזה חיפוש דיסקרטי. כי כל דבר כזה עשוי להתגלות, ובצורה לא נעימה לפעמים. זכורות לי היטב מנהלות משאבי אנוש שצלצלה אליי בבהלה ושאלה מה אפשר לעשות אם היא קיבלה קורות חיים מ… מנהל שעבד עד כה בהצלחה רבה בארגון שלה. היא לא לבד! מנהלים רבים חושבים שניתן 'לקשור' את העובדים לארגון באמצעות שכר, הטבות, חדר כושר חינם או לימודי תואר על חשבון הארגון.

בזמן האחרון, יותר ויותר מעסיקים ש'לא על הבונוסים לבדם' אלא על התפתחות מתמדת עומדת תקופת הישארות העובד בארגון. כל עוד יש לו סיבה להישאר, וזו בדרך כלל מטרה ראויה בשבילה מתקיים הארגון, הוא יהיה שם.

אם אתם עובדים בארגונים כאלה, לא פלא שאתם מחפשים עבודה 'באופן דיסקרטי'!

אבל, כידוע, כמו בכל תחום, גם בתחום הזה יש מיתוסים- דברים שאנשים מספרים לעצמם שוב ושוב.

במאמר הזה, נסקור חמישה מתוך שלל המיתוסים, ונראה כיצד נכון להתמודד עם התקופה המאתגרת הזו.

מיתוס ראשון: חיפוש עבודה זו עבודה, ולכן יהיה קל יותר למצוא כאשר אני כבר לא עובד/ת.

רק כדי לסבר את האוזן. לפי סקר של Alljobs, 60% מהישראלים מחפשים עבודה כל עוד הם עובדים! נתון מדהים, נכון? לפיכך, אתם לא לבד. אתם רוב השוק. כשזה המצב, מעבר לתקופת 'בין עבודות' מובילה לירידת ערך שוק שלכם. ולכן, למעט תפקידים בכירים בהם זהות ארגונית היא באמת חשובה לארגון והצינון הכרחי, אין טעם או צורך בהתפטרות מכוונת כדי לחפש עבודה.

התארגנות חשובה כאן במיוחד. חיפוש העבודה חייב להיכנס לרוטינה של כחצי שעה ביום לפחות (כל יום), חשוב למצוא מראש מקום לענות לטלפונים- ואם מישהו מתקשר וזה לא זמן נוח לכם, תוכלו לקבוע זמן מתאים לשיחה. קביעת זמן מראש מיטיבה עם שני הצדדים, היא נמצאת ביומן או בתוכנה מיוחדת לבניית schedule.

מיתוס שני: אסור לשתף ספקים, לקוחות, קולגות ומתחרים בכך שאתם עתידים לעזוב

קיימת סבירות גבוהה מאד שתמצאו עבודה דווקא דרך האנשים הללו- אבל… 'הלכתי לעבוד אצל המתחרה' לא נשמע טוב. לכן, חשוב להפריד. קיימים ארגונים בהם אין איסור או טעם נפגם במעבר למתחרה. בנוסף, לפי החוק בישראל, חופש העיסוק הוא זכות יסוד שגוברת במקרים רבים על זכויות המעסיקים ל'תקופת צינון'.

ובכלל הארגונים, שיח מול אנשי קשר אצל המתחרה על ארגונים אחרים לגמרי מקובל!

מיתוס שלישי: אסור להסכים להצעה שהיא 'לא בדיוק זה'.

קרה לכם שקניתם בגד ש'לא ישב מספיק טוב' בסוף, נכון? כי אור הניאון הבוגדני מעווות את הנראות האמיתית, והמוכרים מעודדים 'מחר המבצע הזה כבר לא יהיה'- לעתים, בידיעה ברורה שמחר יהיה מבצע טוב יותר.

אבל הארגונים אינם בגדים.

לכן, כאשר בוחרים תפקיד, צריך להסתכל על מספר משתנים של התאמה (PO Fit- מה שיכול להתפרש כ'התאמה בין אדם למקצוע occupation ובין אדם לארגון organization). מקובל לדבר גם על התאמה למנהל האישי ולמחלקה / התמחות ספציפית. מה מתוך כלל ההתאמות הללו חשוב ומה קריטי? מעניין שזה אינדיווידואלי. יש אנשים שעבורם שם שיש לארגון והתרבות שלו מהותיים להצלחה, ויש אנשים שלא יצליחו אם לא תהיה התאמה אישית למנהל.

מיתוס רביעי: אסור 'לעשות קשרים' ברשתות החברתיות.

מנהלת צוות באחד הארגונים (שרצתה לעזוב) ביקשה באופן מפורש לא לעבוד איתה על LinkedIn כדי שהמנהל האישי שלה לא ישים לב לשינוי. שאלתי אותה האם לדעתה הוא יכול לשים לב למבשרים האחרים של השינוי הקרב, למשל, להפחתה בשעות העבודה עקב ראיונות, לעייפות שלה וחוסר שביעות רצון בעבודה?

אז למה אלה- כן, ו- LinkedIn  לא?

בעיניי, הרשתות החברתיות וביניהן LinkedIn הן כלי רב עוצמה כאשר עובדים בו לטווח בינוני- ארוך, כלומר, חובה להתחיל ללמוד אותו ולעבוד איתו כל עוד אתם עובדים, לפתח את הרשת באופן הדרגתי, כי העבודה היא רבה. איתור מלות מפתח, כתיבת פרופיל וטיפוחו, קריאת פוסטים של אחרים, לאט לאט כתיבה עצמאית ברשת, וכן הלאה. ועל מה אפשר לכתוב? על העבודה הנוכחית כמובן! אני לא ממליצה לפתח בלוג 'איך אני מחפש עבודה'. זה היה אקטואלי ב- 2008, כשנחת עלינו גל פיטורים גדול בעקבות משבר ה- subprime בארה"ב, אבל הוא חלף.

מיתוס חמישי: יש לשמור על פרופיל נמוך.

להיפך! משמעותי ביותר לדאוג למיתוג פנים ארגוני חזק ולמיתוג מקצועי חזק. איך עובד head hunting? מישהו מאתר אתכם באמצעות הקשרים שלכם. לפיכך, אם בארגון שלכם אף אחד לא יכיר אתכם באמת, אין סיכוי שהוא ימליץ עליכם ל- headhunter!

המיתוג המקצועי הוא מיתוג בין קולגות. קרה לי לא פעם ששני אנשים עם רזומה דומה שקלו את אותו התפקיד: אחד לחיוב והשני לשלילה. לכן, קולגה שראה או שמע על תפקיד שאתם רוצים הוא נכס אסטרטגי לקריירה שלכם. אם לא הופעתם בכנס מקצועי עם לא מעט קולגות, ולא סיפרתם על הדברים המרתקים שאתם עושים בארגון שלכם, אף אחד לא יידע עליכם. כנ"ל אם לא פרסמתם אף פוסט ב- LinkedIn. שימו לב: אין צורך לפרסם שאתם מחפשים עבודה. ההמלצות

ומהי המסקנה המתבקשת?

חיפוש דיסקרטי שונה מחיפוש גלוי, אבל העקרונות דומים:

  1. תכנון. 90% מהצלחה של כל מהלך הוא מוכנות ונכונות לשינויים, כלומר, התייחסות לפרטי פרטים, שלב אחר שלב. ניהול סיכונים לגבי כל מה שיכול להשתבש. הבנה מעמיקה של השוק.
  2. מיתוג. הוא יעשה את עבודתכם גם כשאתם ישנים, וגם כשלא אמרתם מפורשות שאתם רוצים להתקדם. מיתוג נכון משקף את הזהות התעסוקתית / עסקית שלכם באופן מעמיק.
  3. נטוורקינג. זאת הדרך הנכונה והטבעית להגיע לתפקידים ולמקבלי החלטות. וצריך לבנות ולתחזק אותו. הקישורים יבואו.

בהצלחה!

 

 


אולי יעניין אותך

ואם חשבתם שמדובר באנשים סופר מנומסים שיהיו מוכנים לעשות את כל מה שתגידו… זה לא בדיוק ככה. במאמר הזה, האחרון בסדרה, נדבר על הצדדים הפחות מפתים בהעסקת עולים מרוסיה. _____________________________________________…
תגידי, הוא לא יחזור לרוסיה???– כך שאל אותי CTO שהחליט לקבל לעבודה את אלכס, מהנדס אווירונאוטיקה ממוסקבה, שלקח חלק בפרויקטים בינ"ל רבים. אני לא יכולה להבטיח כלום אמרתי. אבל כל…
עד כה, שמנו דגש על תהליכי הגיוס של עולים.   ב- 3 המאמרים הבאים, נסקור את השתלבות העולים בארגונים, ואת הארגונים שמתוכם הם באים. ועכשיו הגיע הזמן להתמודד עם הדברים…

מעניין אתכם לשמוע עוד?