דרוש עובד, 45+ עם 20 שנות ניסיון- שאלון הצעות למה מפלים 'מבוגרים' בפנים

מבוגרים בתעשיית ההיי- טק… האם הירידה בגיל היא הכרחית?

זעקת בני 40-50+ עולה ועולה מן הרשתות החברתיות,  מהמדיה ומהרחוב.  חלק מהאנשים בייאושם מוכנים לשלם סכומים לא מבוטלים- רק שימצאו להם משרה, ובסופו של דבר כאשר הם מגיעים כבר לייעוץ, הם מיואשים.

ק' הוא בוגר מצטיין של תיכון ענק במרכז הארץ, סיים מסלול בסיירת גולני, התקבל ללימודי ראיית חשבון באוניברסיטת בר- אילן- וגם אותו סיים בציונים גבוהים במיוחד, התמחה ב- Deloitte (פירמת רואי חשבון בין הגדולות בישראל, BIG4) וכמובן הצטיין גם שם, אחרי תפקיד של Senior התקבל להיות עוזר חשב, התקדם לחשב חברה, אחר כך לחשב ראשי של חברה

פה אפשר לקחת נשימה עמוקה כי הסיפור תיכף מתחיל להסתבך.

ב- 2009 החברה של ק' נסגרה. הוא חיפש עבודה, לא מצא, בדרך סירב לכמה הצעות שהיו נראות לו אז נמוכות מידי או פחות איכותיות, ובסופו של דבר אחרי שנה של חיפושים החל בצער לעשות 'עבודות מזדמנות'- ניהול פרויקטים בתעשייה וניהול, מערכות מידע, חשבות ב- outsourcing, כתיבת דו"חות עבור ארגונים שונים כפרילאנס, ועוד. כבר כ- 3 שנים הוא  מנסה להתקבל לתפקידי חשב בחברות- ונדחה. נדחה בתירוצים שונים. פעם התירוץ הוא שאין לו ניסיון ב- low- tech- ניזכר שהוא התקבל להיי- טק והיה שם לאורך שנים. פעם התירוץ היה שהוא לא מכיר את IFRS לעומק (הוא לא כתב את זה בקורות החיים)- כששמעו שהוא מכיר את – US GAAP קצת נרגעו, אבל שמעו את זה רגע אחרי שמישהו אחר תפס את המשרה.

! ק' החל להאמין שפועלת נגדו קנופייה של אנשים שאינם מקבלים לעבודה מועמדים איכותיים בטענה שהם… מבוגרים

גם אני חשתי את בעיית המבוגרים בשוק. אכן, הבעייה קיימת! באחד הכנסים בהם השתתפתי, המשתתפים דירגו את 'מוקדי האפלייה'. מוקד מספר אחד היה… overqualified. הגיל. אחר כך השתרכו: דתי / חרדי, אשה, אמא לילדים עד גיל 6 וכמובן- איך לא- עולה חדש או בן מיעוטים. אפליית הגיל זכתה למקום ראשון ודורגה כזו שדורשת פתרון מיידי ודחוף.

ההצעות לפתרון הבעייה הן בפירוש הצעות מעניינות: יבוטלו לאלתר חברות השמה (אגב, הצעה אפשרית לחלוטין… המעסיקים פשוט אוהבים את הסידור: מישהו מחפש עבורך עובד ואתה, המעסיק, משלם פר הצלחה בלבד). ימויינו העובדים תוך כדי ניסיון מעשי בחברה– אפשרי ומומלץ אפילו. הבעייה היא שהחברות יקרסו אם ימיינו את כל העובדים ע"י עבודה, צריך איזה שהוא סינון ראשוני טוב יותר. יוכנס סעיף '20 שנות ניסיון' למודעות דרושים– נכון, זו לא מלה גסה, ודווקא בכייף- למה לא? יוקם גוף בתמ"ת שיפקח על ייצוג בני כל שכבות הגיל בחברות– מאד מאד מאד(!) חשוב להצלחת מיזם ה- diversity בחברה הישראלית. הארגונים משוועים לכוח אדם יצירתי- וזה הסעיף הנכון בחוק שיאפשר להם לגייס אנשים באמת מגוונים. חבל שהארגונים עצמם טיפה מפחדים מהסעיף…  יוקם אתר אינטרנט שימיין נכון יותר את העובדים ויציג את ה'מעבר' לקורות החיים– קצת מוזר כי האתר הזה הוקם לפני כ- 10 שנים ושמו LinkedIn. אגב, לאחרונה גם Facebook החלה להכניס את הסעיפים של 'נו, איפה אתה עובד'? בפרופילים שלנו.

יש לי רק בעייה אחת עם כל ההצעות הלאה. יש לזכור שהיצע של מקומות עבודה מוגבל- שהרי כל עסק / חברה מייצרת כמות שמתאימה לצרכיו וליכולות העסקיות של בעליו. כך שהשאלה מבחינתי היא, באיזה עולם אנחנו רוצים לחיות. עולם שטוב למבוגרים בלבד? שהרי אם כל 'המבוגרים' או בהגדרה נכונה יותר ה'צעירים בנפשם' ימצאו עבודה עכשיו, והמקומות לא יהיו פנויים לצעירים באמת- והם הילדים שלי, שלך, שלנו.

לכן, צריך להיות שינוי, תוכנית שתוביל ליצירת מקומות עבודה במשק. לאו דווקא למבוגרים.  אני מאמינה ששינוי שכזוה ייטיב גם עם בני 45-50+.

אבל לכל זה אין שום קשר לחשב שלנו בן ה- 40.

חשוב מאד שנבדיל בין אפלייה מכוונת, אפלייה 'כדרך אגב', והתנהלות ומגמות בשוק שאין להם מאפיינים של אפלייה.

אפלייה מכוונת היא ברורה: אתה בן 60? לא נקבל אותך. וגם נספר לך על זה.

אפלייה 'כדרך אגב' באה לידי ביטוי באי קבלת עובד כי… 'יש לנו חברה צעירה ותוססת- האם תתאים???'. כן, בני 60 בדיוק כמו בני 20 מתחלקים לתוססים ובעלי חוש הומור וכבדים שאינם בעלי חוש הומור.

והנה לכם דוגמה להתנהלות השוק. שוק ה- Professionals היום מוצף- באלפי עורכי דין ורואי חשבון שבחלקם  אפילו אינם מוצאים מקום להתמחות,  אז… המעסיקים מרשים לעצמם לקחת את מי שנראה להם 'הטובים ביותר'. והטובים ביותר האלה הם מצטיינים שמסלול הקריירה שלהם היה שגרתי ולינארי- הצטיינו בתיכון, יחידה מובחרת או סתם טובה (לא ש"ג ולא טבח), אוניברסיטה או מכללה מובילה עם ציונים גבוהים, BIG4 ואז- קידום הדרגתי בסולם הארגוני. בארגון אחד או בכמה ארגונים.

אז מה עם החשב שלנו? האם הוא מתאים למסלול הכוכבות? והתשובה המפתיעה היא ש… כן! הוא פשוט ירד מן הרכבת אי שם ב- 2009, מסיבות שונות ומשונות, שאין שום צורך או תועלת לחקור אותן.

ק' מצא את עצמו מופלה לא רק בשל מדיניות המעסיקים, איכות רכזות ההשמה ושאיפות נמוכות של הוריו, אלא בגלל ניהול קריירה לא מושכל.

נכון, צריך לצמצם את האפלייה- ולשם כך אתם מוזמנים למלא את הסקר המצורף ולהציע הצעות.

נכון, צריך למקצע את רכזות הגיוס בחברות ההשמה.

נכון, הממשלה חייבת לטפל בנושא של diversity במקומות העבודה.

אבל אתם יודעים כמה זמן ייקח טיפול שורש בנושאים הללו? אני מעריכה שזה ייקח בין כמה שנים בודדות לעשרות שנים!!! ומה עכשיו?

______________________________________

אבל עכשיו? מה הלקח מכל הסיפור הזה?

בעיניי, רבותיי, הלקח הוא פשוט. צריך להפנים שייעוץ תעסוקתי זה must- כי הידרדרות בקריירה אפשר היה למנוע- ויפה שעה אחת קודם.

 

לייעוץ ולשאלות ממוקדות- יעל אוספובט 052-5205514   |    yael@odp.co.il

להרשמה לקורס חיפוש עבודה

לעמוד הפייסבוק שלי

להיות פרילאנסר או לא להיות?

זאת לא הפעם הראשונה, אבל עכשיו אתה לא עובד והוצע לך להיות פרילאנסר.  ואתה מלא שאלות.

 

למה בכל זאת כדאי לך להמשיך לחפש עבודה או לפנות למסלול של הבלתי ידוע?

למה להסכים לירידה בשכר? ובשביל הירידה הזו בשכר אתה מרגיש שאתה עוד צריך להתאמץ???

מה יעזור לך המסלול העצמאי? גם ככה אין לך כסף, אז למה שתשקיע במשהו שלא ברור מה ייצא לך מזה?

שהרי עיסוק כפרילאנסר גם יפריע לך להשקיע בחיפוש העבודה האמיתית שלך?

אתה הרי רק צריך את ה- headhunter הנכון או את המנכ"ל (סמנכ"ל) הנכון שיראה אותך, מיד יעריך אותך ויקבל בזרועות פתוחות? רק שתתפרסם המשרה המתאימה?

או רק צריך שהממשלה תקבל החלטה על ייצוג הולם של 'ותיקים' בארגון?

 

חברות ההשמה האלה הן לא רציניות, הן רק מבטיחות אך לא ממש מעבירות את קורות החיים שלך לארגונים האמיתיים. הן לא יכולות להבין את האיכויות שלך! והן גם נורא נורא צעירות!

 

אלה הן אמירות שאני שומעת פעמים רבות מעובדי היי- טק בני 45+., כמוך.  כלומר, אתה לא לבד. בעייה של גילאים מבוגרים היא בעייה מערכתית. וכדי לפתור בעיות מערכתיות, צריך לקום ארגון שיחרוט על דגלו העסקת מבוגרים, ויילחם על כך. וכמו תמיד, יהיו 2-3 מנהיגים שיגנבו את התהילה- והשאר? יישארו באותו מקום בו היו. כן, כך קרה עם כל המחאות. למה ללכת רחוק? מחאת קיץ 2011 היתה למקפצה פוליטית למספר מנהיגים, אך לא שינתה את המצב לטובה. המחירים הורדו- ועלו שוב, כמובן.

אם כן- כך תשאלו אותי בטח- את מתכוונת לזה שלא צריך לפנות ליאיר לפיד? לשר האוצר הבא? לנפתלי בנט (יוצא היי- טק, בכל זאת)? כשעבדתי בשתי"ל (ארגון גג שנותן שירותי ייעוץ שונים לעמותות ובפרט שירותי ייעוץ ארגוני), יצא לי לשוחח עם איש יחסי ציבור חכם.  סיפרתי לו על צרותיי עם אחת העמותות להן ייעצתי- והוא אמר לי 'חכי, פעם אחת כותבים על זה בעיתון- וראש העיר יתקפל'. לחץ נכון, חכם שמשולב במתקפה תקשורתית- וכן, גוף עתיר תקציבים שתומך מאחורה- זה מה שעושה את המהפכות האמיתיות. ואם אין גוף כזה, יש להקים אותו. ואם אתם ספציפית לא רוצים לקטוף את הפירות של התהילה, רצוי שתעברו למצב של 'התמודדות עם מה שיש'.

רגע, אני רוצה לשאול שאלה.

ואולי זה הפחד מדבר בך? פחד ללכת לבד, לאבד את הסטטוס הקיים ולקחת אחריות על הקריירה?

 

אז מהם 'סימני האזהרה' שלך שכדאי לך להיות פרילאנסר?

כיהנת בתפקידים ניהוליים או טכנולוגיים בכירים

מחפש עבודה מעל חצי שנה

שגיאות קריירה,

כגון התנתקות מהטכנולוגיה (רצפת הייצור, R&D),

לא היית אהוד במיוחד ע"י הכפיפים, בעיקר אלה מתחת לגיל 30

היית עסוק בלעבוד ולא בפוליטיקה, ובטח לא ברעיונות משל עצמך

 

אם אתה חושב שאתה יכול 'לחתום' על אחת הקבוצות הללו, סביר להניח ש'יש מצב שתהיה פרילאנסר'.

 

אז מהם הכלים החדשים שאתה נדרש ללמוד?

 

  1. חיים בעמימות (Agile), ציפייה מתמדת שלפעמים מתממשת- אך רוב הפעמים לא, לקחת בחשבון למשל את האפשרות להתחיל מההתחלה את מה שהיה 'כמעט מוכן' אתמול.
  2. הצבת מטרות איכותיות ולא כמותיות. לדוגמה, אין צורך למדוד את כמות קורות החיים ששלחתם השבוע אלא כמות הפעמים בהם ביקרתם בסדנאות התפתחות אישית או בחדר כושר או בהתבוננות על המתרחש בטבע, השגת פריצת דרך בתהליך ועוד.
  3. נטוורקינג– יצירת קשרים אקטיבית, תוך טיפוח מיתוג עצמי חיובי. השתתפות פעילה בכנסים, ברשתות החברתיות, בוועדי כיתה וועדי שכונה- בקיצור, להיות בכל מקום בו פוגשים אנשים. לפעול מתוך אכפתיות למה שקורה לאחר- מתוך תוכנית פעולה, אז איפה נמצא הדיווידנד.
  4. טיפוח חשיבה יזמית, פעילות ללא תקציב וללא גב (שני אנשים בגראז'). את החשיבה הזו ניתן לפתח. דווקא אנשים שנחשבו ל'מרובעים' הצליחו לפתח חשיבה יזמית שיטתית, על אף שזה נראה דבר והיפוכו.

כל הדברים האלה ניתנים ללמידה במהירות.

בהצלחה!

 

יתרונות תעסוקתיים- דרושים גם בגיל 45+

דיון ב- LinkedIn שצבר מעל 145תגובות תוך זמן קצר, התייחס לאפליית בני 45+ בשוק העבודה. בין האשמות מעסיקים והלקאות עצמיות, הצליח מישהו להשחיל המלצה לפתוח עסק קטן במקביל לחיפוש העבודה.

  

אפשר לומר, שבעולם העבודה של היום שום דבר לא מובטח. עסקים קמים ונופלים, מדינות עוברות תהליך של פשיטת רגל, ייצור עובר לסין, קבלנות משנה (פרילאנס) הפכה לצורת העסקה מועדפת.

על הרקע הזה, ניתן לומר שמה שיש לכולנו זה רק את עצמנו- כי שום דבר אחר כבר ממש לא בטוח!

אז מהו ארגז הכלים החשוב באמת?

אין צורך לעשות שינויים דרסטיים, עזוב באחת את מקום העבודה, לפני שבחנו ובנינו את הכלי (את עצמנו) כדי בסופו של דבר באמת להתפתח ולחוות הצלחה אישית, עסקית ומקצועית.

גישת היתרונות התעסוקתיים שפיתחתי מאמצת את תיאוריית מחזור החיים של פרופ' אדיג'ס ומתייחסת לקריירה מקצועית כאל תהליך התפתחותי שנראה כמו עקומת גאוס, ובתוכו מספר מחזורים קטנים.

 

** שימו לב, שנקודת השיא נמצאת רגע לפני הפסגה.

החשיבה הזו נותנת לנו אפשרות לדעת מתי להחליף תפקיד, להחליף טייטל או הסבה מקצועית, 'לחצות את הקווים' משכיר לעסק עצמאי, והפוך (אם בכלל).

בכל תת- מחזור, נרכשים ידע ומיומנויות שאופייניים לשלב הזה והם הופכים לחלק מהזהות. לדוגמה, בשלב הכניסה לעולם העבודה נרכש ידע מקצועי משמעותי ביותר. בנוסף, נרכשות כאן יכולות שאותו אדם זקוק להם, למשל, יכולת לעמוד ביעדים או יכולת ניהול זמן, ועוד.

ניתן להגדיר ולפתח את היתרונות התעסוקתיים כאשר עובדים במקביל ב- 3 מישורים: מקצועי, ניהולי- יזמי, אישי. במישור המקצועי, מחד מדובר ברב- תחומיות וידע רחב מאד בנושא יחד עם (ואף לעתים בסתירה) התעמקות בנישה ספציפית כלשהי. לכאורה, זו סתירה. לכאורה, ככל שאני יכול לתת פתרונות רחבים, כך יהיה לי יותר דרישה- וזה נכון! למשל, עצם זה שאני רואת חשבון ועורכת דין, לא משפר את מצבי בשוק. להיפך, מעסיקים ירימו גבה והשאלה הראשונה בראיון תהיה: 'אז מי את יותר'? כלומר, מצבי בשוק יהיה טוב- רק בתנאי שאני רואת חשבון מעולה שמתמחה במשהו, וכן עורכת דין המתמחה במשהו. אגב, מצבי יהיה הכי טוב בתחום של פירוק חברות, כאשר נדרש שיתוף פעולה בין רו"ח לעו"ד- ואז אני יכולה להיות שם big time. ואם יימאס לי מזה? עדיין, אאלץ להוכיח שגם מחוץ לתחום הצר אני עורכת דין / רואת חשבון טובה.

למשל:

'מנתח מערכות בדגש על מערכות מידע פיננסיות'

'מפתח Java מנוסה, השולט בכלי פיתוח מגוונים כגון…'

'מהנדס אזרחי, בעל ניסיון כמהנדס ראשי בחברה קבלנית'

'עורך דין, מתמחה בתחומים: אזרחי מסחרי, דיני עבודה ושלטון מקומי'

'מנהלת גיוס, מתמחה בגיוס להיי- טק'

 

שימו לב, זו נוסחא שיווקית המבטאת ייחודיות שתכלול (לפחות באופן מרומז) הגדרת ייעוד מקצועי (כלומר, תרומה לעולם / חברה / צוות ברמה המקצועית, מדוע בחרתם במקצוע בו אתם עוסקים).

הנוסחא הזו נתמכת ע"י ייעוד, דוגמאות מהעבר, ועוד.

במישור הניהולי– היכרות עם אסטרטגיה ארגונית ועסקית, פוליטיקה ארגונית, יחסי אנוש, יכולת להסתגל לתנאיי העולם העסקי. כן, גם לאלה שאינם רוצים להיות מנהלים, חשוב להכיר את האסטרטגיה הניהולית והעסקית. למשל: מהם המוצרים שהחברה שלי מוכרת? כיצד המוצר השתנה עם השנים ומדוע? מהן המגמות של השוק, והאם החברה שלי בראש המחנה'? לפי המידע הנ"ל, תוכלו לכוון את הנישה המקצועית שלכם ולפתח יכולות יוזמה וחדשנות. מהיכן נגזרות כללי התנהגות וליבוש בחברה שלי? האם יש תיאוריה שמסבירה את 'מאחורי הקלעים' של גיוס של אנשים חדשים? כיצד נכון לתכנן את העבודה ולנהל מו"מ עם לקוחות / ספקים / רשויות, ועוד.

 

במישור האישי– תחביבים, לימודי פילוסופיה / רוחניות. לכן, פעמים רבות, אני מדברת עם מנהלים בכירים על קריאת ספרות יפה, השתתפות בתחרויות ספורט, ניתוח מוסיקלי ותולדות האמנות, ועם יזמים בנשמתם על משמעות ההיררכיה, קהילה ומשפחה. 'איזון בין חיי עבודה לחיי משפחה' כעת באופנה.

 

מדוע חשוב השילוב בין 3 המשורים?

בעולם המודרני, ההתפתחות המקצועית היתה העיקר, בשנות ה- 90 התוודענו לאינטליגנציה רגשית, ואילו היום אנחנו מדברים על משהו מקיף וכולל יותר שכולל רבדים רוחניים ותרבותיים עמוקים.

בכל מחזור קטן או גדול, אנחנו כובשים עוד פסגה, משייפים מיומנויות אחדות (ושוכחים אחרות), לכן חשוב במיוחד להסתכל על כל מה שיש, ולהחליט האם השלב מוצה עד תומו, או שיש עדיין דברים שלא תורגלו מספיק.

ברגע שהפסקנו לטפס- מופיעה המלה האיומה overqualified.

לסדנאות BeTalent- היתרונות התעסוקתיים