איך אומרים 8200 ברוסית?

דף הבית » בלוג » איך אומרים 8200 ברוסית?

תוך הכנת יריד התעסוקה בעיריית רחובות, נשאלתי לא מעט פעמים, איך בדיוק נדע האם ההשכלה שהמועמד מביא היא רלוונטית לישראל.

כאן, אנחנו יודעים להגיד בוודאות במה שונות פקולטות באוניברסיטאות והמכללות השונות, כי גייסנו כבר את הבוגרים שלהם, שמענו את הסיפורים ולקחנו בחשבון את התגובות של המנהלים המגייסים.

עולים חדשים זו אופרה אחרת.

מטרת המאמר הזה היא להכיר לכם את המערכת המאד מעניינת שנוצרה שם, וגם לספר איפה ואיך גדלים "גאוני 8200" שם, וכיצד נכון "לצוד" ו"לגייס" אותם.

נתחיל מהסבר היסטורי קצר. בתחילת המאה ה-20, היו באימפריה הרוסית כולה (שכללה אז את אוקראינה, מדינות בלטיות ופינלנד) 12 אוניברסיטאות, כאשר הראשונה מבין כולן היא אוניברסיטת בסנט- פטסרבורג St Petersburg University (1724) ושנייה אוניברסיטת מוסקבה- Moscow State University (MGU ברוסית), שנוסדה ב- 1755. אחרות מוקמו בקאזאן, חרקוב וקייב (כיום, אוקראינה), טרטו (כיום אסטוניה), הלסינקי (כיום פינלנד), וסרטוב (Saratov). היו גם מוסדות לימוד נפרדים שהכשירו למשל רופאים (ומוסדות נפרדים לרופאות ואחיות) ובעלי מקצוע אחרים, למשל, חקלאים. אלה ביחד עם מספר מכללות צבאיות היוו תשתית משמעותית לצמיחת מערכת ההשכלה במאה ה- 20.

אחרי 1917, ממשלת ברה"מ (USSR) הקימה אוניברסיטאות במהירות. אבל היתה להם ייחודיות מסוימת: כל ענף תעשייתי היה יכול להקים לעצמו מוסדר הכשרה. המוסדות הללו נקראו "מכון ל…" או Institute.

כך, סיימנו עם "מכון למטלורגיה (מתכות)", "מכון למוסיקה", "מכון לאנרגיה" ואף "מכון לכבול". גם הפקולטות לעתים נשאו שמות מגוחכים למדי. למשל… "הפקולטה לטיפוח הדגים" (אמיתי, פגשתי מספר בוגרים של זה שלא נאמר קורבנות, בייעוצים שנתתי לעולים בארץ…) והנקודה היהודית: בשנות ה- 50, היתה מכסה של יהודים לכל מוסד. למשל, 5%. אז, היו מצבים שיהודים מצטיינים למדו במוסדות שנחשבו לפחות טובים.

מבנה ההשכלה שהתקבע היה לפי כמה אפיונים, שחלקם קיימים גם היום:

  1. ההשכלה נמשכה 5 שנים, ללא חלוקה לתואר ראשון ושני, ובסופה קיבלו הבוגרים תואר "מומחה ל…". למשל, מהנדס, מומחה להנדסת חשמל או מומחה להנדסה אזרחית. העבודות להגשה התחלקו לסמינריונים ולעבודת גמר עליה היה צריך להגן. בישראל, משרד החינוך בדרך כלל הכיר בלימודים האלה כב"תואר שני".
    בשנות ה- 90, מערכת ההשכלה חוותה מכה רצינית, חסרו לה תקציבים, אבל… סוף סוף המערכת הפכה (ויש שיאמרו חזרה) להיות פתוחה יותר לעולם. ב- 2003, מערכת ההשכלה הגבוהה של רוסיה נכנסה ל"הסכם בולוניה" שגם אותו אנחנו לא מספיק מכירים. עפ"י ההסכמים הללו, תואר ראשון הוא 4 שנים, תואר שני שנתיים. עדיין, מרבית האנשים שתפגשו יסיימו גם את התואר הראשון, וגם את השני. לפני כשבוע (תחילת יוני 2022), התבשרנו שלפי החלטת ממשלה רוסית, רוסיה יוצאת מהסכמים אלה.
  2. כל המקצועות היו מקצועות חובה, למעט אולי 5-10% מהקורסים. גם היום לא נהוגה גמישות פדגוגית כמו אצלנו.
  3. לרוב, היה כבוד גדול לידע ולבעלי ידע (המרצים). זה אפיון חשוב. גם היום הכבוד למסורת ולידע הרבה יותר גדול מזה שמאפיין את הבוגר הישראלי.
  4. 40% מבוגרי מערכת ההשכה הגבוהה של ברה"מ היו מהנדסים. היום, המצב התאזן ולכן נראה לא מעט כלכלנים, משפטנים ועיתונאים, וכמובן בעלי מקצועות אחרים. עדיין, האסכולה המתמטית של רוסיה נחשבת מאד בעולם כולו.
  5. הלימודים היו חינם (למעט תקופות קצרות, למשל, ב- 1940 סטלין ביקש שסטודנטים ישלמו ובשנת 1956 זה בוטל). לאחר מכן, חרוש'וב יצא עם תוכנית הזויה של "לימודי ערב" אחרי יום עבודה. התוכנית הזו הזיקה מאד להישגי הסטודנטים וגרמה לנשירה המונית. סטודנטים קיבלו מלגות מחייה, ובדרך כלל לא עבדו במהלך הלימודים. היום, הלימודים הם בתשלום, למעט אנשים שמתקבלים עפ"י קריטריונים של הצטיינות לומדים ללא תשלום.
  6. ברה"מ היתה הראשונה ב"לימודים מרחוק". הבעייה היתה, שאיכות ה"לימודים" הללו היתה נמוכה, פרט לשנים האחרונות.
  7. היסטוריה של המפלגה הקומוניסטית היתה מקצוע חובה בכל פקולטה. 
  8. במהלך הלימודים, הסטודנטים יצאו למספר סוגי פעילויות:
  • פרקטיקום. סטודנטים הגיעו למקומות העבודה. זה היה חיובי מאד, לו העבודה היתה מאורגנת היטב. אבל… היו שסיפורים על חוסר יעילות, בזבוז משאבים ושחיטות היו כל כך גדולים, סביר להניח שאף אחד לא ידע מה לעשות עם הסטודנטים הללו, וחלקם הסתובבו בחוסר מעש. התופעה גם מתוארת בספרות מדעית על התקופה (קראתי…).
  • התנדבות מהסוג של "אנחנו ננדב אותך לעשות משהו שממש לא התכוונת לעשות" כגון עבודה במחסני מזון, מפעלי תעשייה כבדה ועוד. היה לזה גם שם: סובוטניק (כלומר, משהו שנעשה ביום שבת).
  • בברה"מ וגם ברוסיה היום, סטודנטים משוחררים מהשירות הצבאי. כלומר, או שאתה משרת בצבא, או שאתה סטודנט.
  1. בסופה של תקופת הלימודים, הבוגרים קיבלו "שיבוץ" והוא לעתים לא התחשב לא בנוחות הבוגר ולא בשאיפות הקריירה שלו, אלא בצרכי המערכת הגדולה. אנשים ממוסקבה יכלו לקבץ שיבוץ ל… סברדלובסק (כיום יקטרינבורג), קומסומולסק על אמור (במזרח הרחוק) או בטשקנט (כיום בירת אוזבקיסטן). בקיצור, אלפי קילומטרים לכל כיוון. לעתים, לא היתה אפשרות לערער על ה"שיבוץ". הפרקטיקה הזו בוטלה מזמן, אבל יש המתגעגעים אליה.
  2. התואר השלישי מאז ועד היום מפוצל לשני שלבים:
  • אספירנט. משמעות: אדם שכתב עבודת מחקר ועוסק בהוראה ובעבודה מדעית.
  • דוקטור. משמעות: שאותו האדם הינו חוקר בכיר ומרצה באוניברסיטה וזה המקצוע שלו.
  1. מקצועות מסוימים פשוט לא נלמדו, למשל, מקצוע משאבי האנוש. גם היום, במדעי החברה נהוגה ברוסיה גישה אירופאית, לעומת גישה אמריקאית אצלנו. מקצועות מסוימים נלמדו באופן שונה מאד ויש שיאמרו מעוות, למשל, פסיכולוגיה שהיתה אסורה עד שנות ה- 70 פחות או יותר, ולאחר מכן נלמדה בהקשר אבחוני בלבד. מקצוע כלכלה נלמד כ"כלכלת התכנון המרכזי" ולא כ"כלכלת השוק". כשהתחלתי להתעמק מהי כלכלה מתוכננת, הבנתי שזה כל כך מורכב שלמוח האנושי מאד קשה לקלוט. ויש עוד מקצוע שהתגלה כמפתיע במיוחד: היסטוריה. כמו שנאמר בבדיחה של שנות ה- 80, ברה"מ היא "מדינה עם עבר בלתי צפוי".

 

מכאן, כמה השכלות גיוסיות.

  • אל תסתכלו רק על שם האוניברסיטה או המכון. הוא יכול להיות למשל "המכון / האקדמיה לתחבורה"- ומאחוריו מסתתר מוסד עילית במוסקבה.
  • שמות הפקולטות שונות משלנו, הן לפעמים ארוכות, לדוגמה "הפקולטה להשתנות דיגיטלית" או משהו דומה, ולמעשה מדובר בתוכנית של מדעי המחשב לכל דבר ועניין.
  • אפשר לבחון את המוסד עפ"י הקריטריונים הבאים הנוספים:
  1. שנת הקמה- יותר ותיקים הם טובים בד"כ.
  2. עיר בה המוסד נמצא. רוב המוסדות הטובים נמצאים בערים גדולות (מעל מיליון תושבים). גיאוגרפית, יש את מוסקבה (https://hh.ru/article/29147?hhtmFrom=article_19270) וערים במרכז ומערב רוסיה (כמובן, סנט פטרסבורג, קאזאן, סרטוב, ניז'ני נובגורוד וערים נוספות), ובמזרחה (למשל, טומסק ונובוסיבירסק) בהן קיימות אוניברסיטאות מעולות. אחד הדירוגים הוא של HH- אתר הדרושים הגדול ביותר ברוסיה: https://hh.ru/article/29150?hhtmFrom=article_19270 מקור המפה: https://russiamap360.com/russia-cities-map
  3. מספר סטודנטים במוסד. מוסדות גדולים בד"כ טובים יותר.
  4. דירוג המוסד ודירוג הפקולטה. כל מוסד ברוסיה מדורג עפ"י קריטריונים מגוונים: השמה של הבוגרים, שכר הבוגרים, תקציב ועוד. מקורות הסקר כוללים גם מעסיקים. דירוג כללי של Forbes כאן: https://education.forbes.ru/authors/rating-vuzov-2021 ודירוג של פקולטות למדעים: https://raex-a.ru/rankings/natural-mathematical-and-engineering-technical.
  5. תוכניות לסטודנטים מחו"ל ושיתופי פעולה עם אוניברסיטאות מחו"ל (עד רבעון שני 2022). התוכניות הללו הביאו יוקרה וגם תקציבים למוסדות. ברוסיה אף התקיימה תוכנית ממשלתית שסייעה למדענים להתפרסם בג'ורנלים הנחשבים במערב.

במאמר הבא, נספר על תהליך קבלה ייחודי לאוניברסיטאות, ואיך באמת לדעת האם מדובר בסיירת אמיתית (8200, אמרנו?).

** הלינקים שאני מצטטת אמנם ברוסית, אבל תרגום של עמודים של גוגל לגמרי עובד (בדקתי…).

 

** תודה מכל הלב ללאוניד שבד, כלכלן בכיר משגרירות ישראל במוסקבה שסייע בהכנת החומרים. לאוניד יעלה לארץ בסתיו.

אולי יעניין אותך

ואם חשבתם שמדובר באנשים סופר מנומסים שיהיו מוכנים לעשות את כל מה שתגידו… זה לא בדיוק ככה. במאמר הזה, האחרון בסדרה, נדבר על הצדדים הפחות מפתים בהעסקת עולים מרוסיה. _____________________________________________…
תגידי, הוא לא יחזור לרוסיה???– כך שאל אותי CTO שהחליט לקבל לעבודה את אלכס, מהנדס אווירונאוטיקה ממוסקבה, שלקח חלק בפרויקטים בינ"ל רבים. אני לא יכולה להבטיח כלום אמרתי. אבל כל…
עד כה, שמנו דגש על תהליכי הגיוס של עולים.   ב- 3 המאמרים הבאים, נסקור את השתלבות העולים בארגונים, ואת הארגונים שמתוכם הם באים. ועכשיו הגיע הזמן להתמודד עם הדברים…

מעניין אתכם לשמוע עוד?