תקרת זכוכית של נשים- לכבוד חודש האשה הבינלאומי

//תקרת זכוכית של נשים- לכבוד חודש האשה הבינלאומי

תקרת זכוכית של נשים- לכבוד חודש האשה הבינלאומי

מה לא נאמר על נשים שהתקדמו לתפקידים בכירים… שהן כדי להתקדם, המטרה קידשה אצלן את האמצעים, שהן לא מפרגנות לנשים אחרות, שהן הפקירו את המשפחות שלהן, שהן נעשו גבריות ועוד.

האם באמת יש אמת בדבר ונשים מנהלות מסיימות את הקריירה בלי רגשות, גם כאשר הן הורסות במו ידיהן את הקידום האישי שלהן?

ובכל זאת, יש נשים שקודמו לתפקידים בכירים ובכירים מאד! איך, ולמי זה קורה?

המתוסכלים שבינינו מספרים על אנשים שקודמו בזכות קשרים, כישורים, מזל או גורל. למשל, אם דוד שלך עובד בארגון מסוים, זה אך טבעי שתתקבלי לשם. יש האומרים והאומרות שאנשים שנלחמו ופיתחו כישורי סבילות ואפילו חוסר רגישות מוחלט לעובדים שלהם והתקדמו על גבם. כך נוצר המיתוס של ‘נשים גבריות’.

בשנה האחרונה, יצאתי לבדוק האם זה נכון.

_______________________________

מעניין ששיוויון מגדרי הפך לראשונה ערך במדינה שכבר לא קיימת. לראשונה בהיסטוריה, נשים יצאו לעבוד באחוזים ניכרים, ייצוג הנשים בתפקידים בכירים היה גבוה יחסית. במהלך מלחמת העולם השנייה, נשים נלחמו לצד גברים והוקמה אפילו טייסת נשים וכנראה לא אחת. באותן השנים, בארה”ב הקפיטליסטית נשים המשיכו להיות עקרות בית עם השתתפות נמוכה יחסית בשוק העבודה.

הרבה יותר מאוחר, בשנות ה- 70, אחד מסרטי הקולנוע האהובים בשם ‘רומן בעבודה’ צחק על המנהלת הבכירה ששכחה מה זה להתלבש, להתאפר ובכלל להיות אשה.

ואז… המהפכה הפמיניסטית שינתה את פני ההיסטוריה. אבל עדיין, אחוזי הנשים בהנהלות בכירות נמוכים במיוחד (כ- 15%), כמות המנכ”ליות בחברות הגדולות נמוכה גם היא (3%) וגם כמות הנשים במגזר הציבורי נמוכה במיוחד.

המספרים הללו הביאו את הנשים לחשיבה שקיים קיר מסתורי ובלתי נראה שנקרא ‘תקרת זכוכית’.

תקרת הזכוכית היא דימוי לתיאור מחסום בלתי נראה ובכל זאת בלתי עביר שעוצר מיעוטים ונשים מעלייה לשלבים העליונים של הסולם החברתי ללא קשר לכישורים או ההישגים שלהם (ויקיפדיה)

למה התקרה הזו בלתי נראית? כי לא כל כך ברור ממה נובע קידום או אי קידום של אנשים מסוימים לתפקידים הבכירים.

עפ”י הסברים שונים, תקרת הזכוכית היא דווקא נראית מאד והיא למעשה אפלייה. גברים היו שם ראשונים, הם בנו את כל העולם הזה, עולם העבודה וההשכלה, ההישגי והתחרותי,  שבו יש משמעות לנטוורקינג מתאים, להתמדה, לכללי התנהגות וליוקרה. במובן הזה, נשים דומות לקבוצות מופלות אחרות באוכלוסייה כמו עולים חדשים, חרדים וערבים (גם בתוך הקבוצות הללו יש נשים).

איך נדע שהיא נראית? לפי המספרים. למשל, בואו ניקח את צה”ל. לפני זמן מה, היו מעט מאד נשים בתפקידים בכירים, והיום יש הרבה יותר. עפ”י ויקיפדיה, בשנת 2016  שירתו בצה”ל 22 קצינות בדרגת אלוף משנה ו-6 נשים בדרגת תת-אלוף. בישראל, רק 4 מנכ”ליות של בתי חולים ו- 6 של משרדים ממשלתיים (נכון ל- 2016). מספר ראשות הערים והמועצות עולה בהתמדה, וב- 2018 הוא הגיע ל- 10 וקצת מתוך 250 וקצת רשויות.

נשים לא מתאימות בהגדרה לעולם העבודה התובעני. בגלל הפסקות של חופשות הלידה, רצון וצורך לחנך את הילדים לבד ולא על ידי מטפלות שמחייב פחות שעות עבודה ביום, ופחות עבודה בשנה כי חופשות בתי הספר הם כחודשיים, שירות מקוצר בצבא שפעמים רבות לא מאפשר להן ליצור היכרויות מתאימות. נשים חד הוריות. השכר במקצועות ‘נשיים’ הוא ירוד בדרך כלל (ראו חינוך, עבודה סוציאלית, משאבי אנוש ועוד), וגם בתוך התמחויות של רפואה בהתמחויות נשיות יש פחות כסף. אז עכשיו… האם מדובר במזימה גברית, בכוחות השוק או באופי הקריירה הנשית?

 

ישנה קבוצת איכות של נשים שמצאו את הנתיב שלהן. מה שמאפיין אותה זו שלמות רגשית ומנטלית עם עצמן, שאיפות שלהן ורגשות שלהן. והן מתקדמות ומגיעות לתפקידים בכירים ו’מצפצפות’ על התקרה.

מהי שלמות מנטלית ורגשית? בעצם, מדובר בצירוף נדיר של יכולות שמאפשרות תפקוד בתנאים מאתגרים. בשפה אחרת, ניתן לקרוא לה חוסן- Resilience. לאחרונה, החוסן הפך למשתנה שחשוב לבנות אותו בקרב העובדים בארגונים ובקרב המנהלים. נמצאו לא מעט סקאלות למדידת חוסן, כאן ארצה להתעכב על חלוקה ל- 6 מרכיבים:

  • Belief– אמונה עמוקה שהדברים הולכים להסתדר. זהו יסוד משמעותי לקידום.
  • Affect– שליטה ברגשות
  • Social– קשרים חברתיים משמעותיים
  • Imagination– התמודדות באמצעות דמיון מפותח
  • Cognition– יכולת לחשוב ‘קר’ ולפתור בעיות
  • Physiology– יכולת התרגעות והתמקדות

מרכיבי החוסן רלוונטיים מאד בכל שלבי הקריירה, אבל ככל שהקריירה מתקדמת ומתפתחת יותר ויותר, הם הופכים ל- must. כאשר החוסן גבוה, אתם מפתחים דימוי עצמי חיובי, שליטה עצמית גבוהה, גמישות מחשבתית ותרבותית, רגישות. משמעות האינטליגנציה הרגשית.

מעניין לראות האם באמת מהווים מקרה של תקרת זכוכית- או פשוט מקרים של ניהול קריירה לא אחראי, סולמות קריירה בלתי אפשריים, או תקשורת בינאישית בעייתית או לא בדוקה. אגב, חשוב להבין שכל מושג ‘תקרת הזכוכית’ מתייחס לקידום לרמות הגבוהות עד גבוהות מאד בארגונים.

אז לפני שבכלל מגיעים למסקנה שלפנינו מקרה של תקרת זכוכית, בואו נעשה בדיקה פשוטה: במשוב האחרון, מה נאמר עליכן? מה היו הדברים לשימור ומה לשיפור? ואם אין משוב כלל, דעו לכן שאתן משחקות משחק עיוור או דילמת האסיר– משחק שאי אפשר לנצח בו.

אתן דוגמה. אחת המנהלות שליוויתי דיברה על שיפור היחסים עם העובדים שלה, אבל כשביצענו משוב קצרצר הבנו שהעובדים דווקא מעריצים אותה. פרט לעובדת אחת.

במקרה נוסף, כאשר מנהלת בכירה יחסית שוחחה עם המנכ”לית שלה, היא גילתה שהמנכ”לית אינה מרוצה מעבודתה- והצלחנו להפוך את המגמה כאשר בנינו וביצענו פרזנטציה מושלמת.

ומקרה נוסף, מורכב בהרבה, חשדנו עומס רגשי בקשר שבין הצדדים, שבסופו של דבר הוביל לשינוי חד בהתנהלות- כשבסופו של דבר נפרדו דרכי השניים.

אם היחסים תקינים, אתן זוכות להערכה, כישוריכן הניהוליים מעולים עד כה ובארגון יודעים על השאיפה- אבל קידום אין ומישהו בא ועקף אתכן בסיבוב… רוב הסיכויים ש… כן! זה זה.

אם זה קורה יותר מפעמיים באותה הצורה, ייתכן שאתן זקוקות לחיזוק במיומנויות שיווק ומיתוג עצמי בארגונים, ואז אפשר בזהירות לומר שזה… לא זה. או לפחות לא קשור לתקרת הזכוכית של נשים.

אם היחסים מעורערים, רוב הסיכויים שמדובר בארגון לא קל, אדם פוליטי בהרבה או סתם פספוס של הזדמנות.

בעבודה כמו בעבודה, פעמים רבות אנחנו נדרשים לשלוט ברגשות שלנו- להביע את עצמנו נכון. היכולת הזו עפ”י תיאוריית BasicPh צריכה להיתמך ע”י יכולת ניתוח מצבים ופתרון בעיות, יכולת ‘לספוג’ את הדברים אפילו שהם לעתים לא נעימים (סוג של ‘חרם’ כפי שראינו כשהיינו ילדות), וכדו’.

חשוב לציין שהרבה פעמים קידום וגם חיפוש עבודה תלוי במה שחווינו בעבודה לפני כן. אם חווינו חוויית למידה והתפתחות (אפילו שהיא השתבשה בסופו של דבר), זה יבוא לידי ביטוי בביטחון ובשלמות רגשית שלנו עם הדברים.

וכן, לכל דבר יש מחיר. עזיבת הארגון היא בהחלט אופציה שצריך לקחת אותה בחשבון.

מה אפשר לעשות כדי להימנע מתקרת הזכוכית?

  • להעלות ולטפח את כל מרכיבי החוסן- ובין השאר במסגרת פתרון הבעיות לפתח יכולות פוליטיות.
  • להישאר up to date בתחום מקצועי, להרחיב כל זמן את הפרספקטיבה ומיומנויות- .
  • לתמוך אחרים ע”י עצה ותובנה, וגם לפתח את האנשים שמתחתיך- כלומר, לפתח את יכולת הייעוץ.

ואם קראתן עד כה, אתן מוזמנות להעלות סוגיות שונות הקשורות או שלא קשורות לתקרת הזכוכית, ואת דרכי ההתמודדות שגיליתן עד כה.

שלכן באהבה,

יעל

 

 

2019-03-24T22:18:41+00:00
Return to Top ▲Return to Top ▲