הסבה מקצועית אפשרית

מי כאן ניסה פעם עבודה שאיננה מתאימה לו?

גם אני ניסיתי. 8 שנים מחיי עבדתי במערכת החינוך. בשנה הראשונה, היה לי מאתגר. למדתי המון: להנחות קבוצה, לאבחן, ללוות (קואוצ'ינג) ולהביא את החבר'ה להצלחות על אף שרבים וטובים כבר מזמן הרימו ידיים.

בשנים הבאות, הבנתי שמלבד התלמידים יש גם את המערכת. מערכת שאינה מתאימה לכל אחד והיא כוללת צלצולים גם כשלא בא לך, חופשים אינסופיים שההחלמה מהם קשה, ביורוקרטיה ענפה, דו"חות… דו"חות… דו"חות… כשהבנתי זאת, התחלתי לסלול את דרכי החוצה.

נו באמת. הרגשתי שאני מקרה אבוד. יועצים ושוחרי טובתי אמרו לי לא פעם: 'מה שלא עשית עד 30 לא תספיקי, לא עבדת בארגון עסקי, מי שלא תהיה לו תשתית פיננסית מהעבודה (כלומר, מי שלא ירוויח 20K בלשון העם) אין לו סיכוי'… ועוד.

ובכן, מיותר לומר שאני לא לבד.

אני עורך דין בתחום האזרחי, התמחיתי במשרדים הכי נחשבים בתל אביב, עבדתי כבר כעשור עם כל מי ומי בחברות הענק במשק. אבל אנשים לא רוצים אותי, שואלים אותי 'אז למה אתה רוצה לעזוב?? משכורת?? תנאים??'. אבל אני פשוט לא סובל את זה. מה את ממליצה לי לעשות??

בהסתכלות אחורה, אני מבינה עד כמה מערכת החינוך (כמו גם לא מעט ארגונים אחרים) היא 'גן נעול', עם שפה משלו ותרבות משלו, ובעיקר עם הדימוי שלו 'בחוץ'. או בקיצור, אנטי- מותג.

ואז נפל לי האסימון. ששכחנו משהו. ל'משהו' הזה קוראים בשמות השונים. יש הקוראים לו 'ייעוד', יש הקוראים לו 'כישרון' ויש הקוראים לו סתם 'רצון' או 'זרימה' ולמהדרין קוראים לזה 'הישרדות'. כל המרכיבים הללו בונים לאורך זמן את ההצלחה בקריירה, ובוודאי את הצלחת ההסבה המקצועית. הם ולא משהו אחר. היום, המלה האופנתית היא Grit, שילוב מנצח בין תשוקה להתעקשות.

לכל אדם יש כישרון אחד לפחות, ועליו מוטלת המשימה לטפח אותו.

שלוש השאלות העיקריות שעולות כאן הן:

1. איך אדע מהו ה-כישרון שלי?
2. האם חובה לשאוף לעסוק לפרנסתי במשהו שהוא ה-כישרון שלי?
3. איך להגיע לעסוק בתחום מקצועי שיש לי בו ה-כישרון- אך אין לי בו אחיזה עד כה?

נדמה תחילה ששאלת איתור הכישרון הייחודי היא שאלת השאלות, ומבלי לאתר אותו אין לצאת לדרך. אבל האמת היא שזה לא בדיוק כך. גם בדרך עצמה יש לא מעט

כדי לאתר את הכישרון, אני מזמינה אתכם לריחוף קל על גבי ההצלחות שלכם בחיים בכלל, לא רק בעבודה. תנסו לבדוק: מהם הרגעים בחיים שלכם שאמרתם 'אההההה! אני אוהב/ת את זה'? 'זה יוצא לי ממש טוב!', רגעים בהם הרגשתם אנרגיות טובות, שמחה בעשייה, הנאה. סביר מאד להניח ששם שוכן הכישרון.

אבל כישרון לבדו זה לא מספיק. לפעמים, אפשר ואף מומלץ ללכת בדרך פרוזאית יותר. בנוסף, יש לכל אחד מאיתנו יותר מכישרון אחד.

אני חולה על ספורט. מתאמנת כל יום שעתיים, מאמנת קצת בהתנדבות. אבל אני יודעת שבתור אשת שיווק ארוויח הרבה הרבה יותר. וקשה לי לוותר על השכר והתנאים של ארגון…

אם נדמיין שעיסוק או מקצוע / אחריות מקצועית זה סוג של ריבוע, שהוא מורכב מכל מיני סוגים של פעולות שונות. למשל, מי שעוסק בעריכת דין עושה את הדברים הבאים:

1. הכנת כתבי הגנה, כתבי תביעה, הסכמים וכדו'
2. מציאת אסטרטגיית פעולה בתיקים והערכת כדאיות
3. עבודה מול לקוחות- במקרה של אזרחי מסחרי הם לקוחות עסקיים שמבצעים פעילות עסקית כגון רכישת חברה, העסקת עובדים וכדו'.
4. ליטיגציה- ייצוג לקוחות בבית המשפט.
5. הנחיית מתמחים בכתיבת כתבי בית דין
6. ועוד.

עכשיו, בואו ניקח עיסוק פריפריאלי לכאורה כמו 'עבודה מול לקוחות', ונהפוך אותו לעיקרי. יש? נקבל עיסוקים שונים לגמרי, למשל, פיתוח עסקי או משאבי אנוש.

הל מנת להמשיך לקבל רעיונות לעיסוקים נוספים, הבה נתבונן בתרשים. אם נשנה כל פעם פרמטר זה או אחר, נוכל להגיע לרעיונות נוספים.

אם נמשיך את הדוגמה שלנו, עורך דין מהמשרד המוביל יוכל לבחור לעצמו ארגון עסקי או ממשלתי אחר עפ"י ראות עיניו, ולהשתלב בו, וגם לבחור עולם תוכן. לרוב, יש השקה בין עולם תוכן שבו עסק לבין עולם תוכן בו ימצא עבודה הכי מהר.

חלק מרעיונות לעיסוקים גוררים אחריהם שינויים בתחומים נוספים, לדוג' רוב מנחי הקבוצות הם עצמאיים (שינוי במימד 'ארגון') ואולי בעולם התוכן (מבוגרים לעומת ילדים, מנהיגות ושירות לעומת חרדת מבחנים) וכדו'.

פשוט, נכון?

אז למה ההסבות המקצועית נחשבות לדבר מורכב כל כך?

התשובה לשאלה הזו היא אולי בנאלית… ערכים! הערכים שלנו הם חלק שמשתנה הכי לאט.

מדובר בערכים של מועמדים וגם של מעסיקים. התרבות התעסוקתית של המאה ה- 20 מחלקת את המקצועות לקבוצות ולסולמות, ומעבר מסולם לסולם הוא מורכב ולעתים בעייתי. הסתכלות המעסיקים עד היום היא על 'מה את/ה כבר יודע/ת לעשות' ולא על 'מה תדע/י לעשות עוד חודש? חודשיים? שנה?'. היא גם מתמקדת עד כה בקריירות ארוכות טווח ואינה מניחה שבעתיד הקרוב מאד נדבר על קריירות פרויקטאליות, שהות בארגון של שנה שנתיים- סיכום ומעבר הלאה.

הערכים הם אלה בדרך כלל שמעכבים את השתנות הזהות. החוקרת הרמיניה איברה מדברת על משמעות העשייה בתהליך ההשתנות. לדבריה, הערכים והזהות הולכים אחרי ההתנסויות בפועל בתחום החדש.

המכשול השני הוא ללא ספק קצב למידה. כשעוברים מקצוע, צריך ללמוד שפה, אופן התנהלות, מיומנויות עבודה, ועוד. כדי להגביר את הקצב, מומלץ להתחיל ללמוד מראש לקראת ההסבה. קורס אחד בדרך כלל לא מספיק, הוא צריך להיות מגובה בהתנסות מעשית מרובה.

והמכשול השלישי בתהליך הוא היעדר נטוורקינג מקצועי. גם אותו מומלץ לבנות מראש. וכל הדרכים טובות! הרשתות החברתיות לוקחות אותנו צעד קדימה בנושא.

ועוד משהו. עדיף לעשות את זה יחד. ייעוץ נכון יכול להפוך את המכשולים לכמעט בלתי מורגשים, ואת התהליך למאתגר ומהנה.

שנה טובה,

שלכם,

יעל