עד כה, שמנו דגש על תהליכי הגיוס של עולים.
ב- 3 המאמרים הבאים, נסקור את השתלבות העולים בארגונים, ואת הארגונים שמתוכם הם באים.
ועכשיו הגיע הזמן להתמודד עם הדברים הבאמת מורכבים בשילוב של העולים: המפגש הבין תרבותי.
| תקשיבי, הם לא מספיק תקשורתיים. הם מדברים רוסית בינם לבין עצמם, לא ניתן להכריח אותם לדבר עברית. הם לא מבינים שזה פוגע בשאר העובדים!
|
| הם לא משתלבים בצוותים, תמיד יש להם מה לומר! הם תמיד צודקים… זה מנטליות אולי? אז… איך את רוצה שהם עוד ידברו עם הלקוחות?
אולי את בתור דוברת השפה תדברי איתם? ?? |
השאלות האלה (וגם הרבה אחרות באותו נושא) ליוו אותי ב- 20 השנים האחרונות.
תמיד הרגשתי לא נוח, וגם הזהות האישית שלי עמדה למבחן. הרגשתי ששיח ישיר תמיד עדיף על עקיף- אבל מסתבר שאת השיח הזה גם אני צריכה ללמוד.
כשהתחלתי לחפש תשובות, איפשהו סביב 2008, הבנתי שפערי השפה, ההכשרה המקצועית והתרבות הם ענקיים. תאוריית האקולטורציה (Acculturation) של ג'ון ברי מדברת על 4 דפוסי הקליטה, שמסתדרים על 2 צירים:
שמירה על תרבות המקור אל מול שאיפה להיטמעות בתרבות החדשה.
הם מפלחים את דפוסי ההשתלבות של אנשים בתרבויות שאינן מוכרות להם לארבעה.
|
Value and maintain Natural Culture
|
|||
|
NO |
YES |
||
| Assimilation | Integration | YES |
Value and maintain Host Culture |
|
Marginalization |
Separation |
NO |
|
הדפוס הראשון, היטמעות מלאה או אסימילציה, כרוך בעזיבת תרבות המקור. היתרון ברור- אך יש גם נזקים הבאים לידי ביטוי במין תחושת "תלישות" או חוסר בשורשים. או בקיצור, בדידות.
"זה נראה כאילו ממש השתלבת, אבל כשכולם מספרים איך הם נפגשים עם המשפחות הגדולות שלהם, שהם גרים בדירה של סבתא אותה קיבלו בירושה, אתה מבין שאתה לא הם. גם אם אתה מרוויח טוב ואפילו יותר."
עולים רבים מתארים את חוויית הבדידות שלהם כאשר הם "נשארים בבסיס בשבת"- כאשר כל האחרים מתפזרים הביתה, בטוחים שחברים חדשים שלהם יש לאן ללכת, על אף שזה לא ממש נראה ככה.
הבעייה היא, שהתחושה הזאת אופיינית לעולים דור ראשון בארץ, וגם לדור ½ (בני עולים).
ההיפך מזה נקרא הפרדה (ספרציה)– והמשמעות היא שממשיכים בעקשנות לדבר את שפת המקור,
ואת זה אנחנו מכירים היטב.
החסרונות ידועים. אבל היתרונות? עזרה משמעותית מדומים לך. תחושה של "ביחד" וביטחון.
לדפוס הזה יש אח קטן בטבלה: מרגינליזציה. זה מצב שבו אדם בוחר לא להצטרף לאף קבוצה.
את הדפוס הזה מובילה תחושה של מיוחדות, עצמיות מוגברת ולפעמים גם דברים שליליים כמו למשל עלבון ותחושת חוסר הוגנות (resentment).
כמובן, זאת קבוצה קטנה, אך היא משמעותית. אליה משתייכים גם אנשים הכי חכמים ומוכשרים שיש. חלקם נעים בין רצון להיטמע לבין בוז לחברה הסובבת- למשל, חוסר הקבלה של הומור ובמיוחד תרבות בישראל, אבל גם חוסר מקצועיות לכאורה של ישראלים (שמיתרגם בסופו של דבר לשונות התרבותית ועל מודל ה"סמוך" שלנו).
הדפוס הרביעי הוא אינטגרציה, זה תהליך בו מתפתחות 2 זהויות. אחת של תרבות המקור והשנייה של תרבות היעד. כלומר, קבלה של מורכבות החיים. וזה לא קל.
זה אומר לפעמים לשמר את השפה והתרבות מבלי להזדהות עם מה שמדינת המקור עושה. זה אומר להגיד "אנחנו" יוצאי ה… (רוסיה, אוקראינה, גאורגיה, ליטא…).
זה אומר מהצד השני להזדהות עם ישראל ולסנגר על ישראל בעולם, על אף שאנחנו לא תמיד מזדהים עם מה שממשלת ישראל עושה.
ובכן, אם אינטגרציה זה הטוב האולטימטיבי, למה לא כל העולים בוחרים בה?
גם לחברה הקולטת יש השפעה על הקליטה. כשהפערים התרבותיים (ראו מאמר לראיין עולים וגם מאמר איך נדע שהעולים מתאימים לתפקידים אצלנו) גדולים, גם הצד הקולט במבוכה.
כשאנחנו קולטים, חשוב להבין לאיזו קבוצה העולה שייך.
למשל, יצא לי לדבר עם מהנדס וממציא מוכשר שאמר לי באופן שלא משתמע לשני פנים: "את מתבלבלת בין מלים ולא זוכרת איך אומרים את זה ברוסית- כי את מדברת 3 שפות בו בזמן. אני מדבר רק שפה אחת. ויודע אותה טוב."
נגד טיעון כזה לא היה לי הרבה מה לומר. אנחנו יודעים את תועלות ה- monotasking. אלה גם יתרונות הספרציה.
אגב, הוא חתם על חוזה מימון לסטארט אפ. מזל טוב.
ודווקא כאשר רואים מישהו שמשתלב יופי, מדבר עברית טובה וחוגג את ראש השנה בתשרי, תגידו שנייה, זהירות. ייתכן שהוא בודד בחג. אם אפשר, תשאלו אותו על זה ככה, דרך אגב- ולא כדי לתת לידי חובה.
כי בניגוד למרגינלים הקולניים ולספרטיסטים הנראים לעין, יש הרבה אנשים שמעוניינים לקחת חלק בחברה- רק לפעמים לא יודעים איך. כך תעזרו להם לחוות אינטגרציה מבלי לוותר על הזהות שלהם עצמם.
איך באמת הארגונים נראים ברוסיה? איך שיטות העבודה? איך נראית מחלקת משאבי אנוש? השאלות האלה נשאלות פעמים רבות ממקום מתנשא ו/או מאשים. אבל מה אם זה מעניין?
פעמים רבות עולים מביאים עמם שיטות עבודה סופר מתקדמות והישגיות בלתי מבוטלת. רק… קשה להם לבטא אותה בלי סיוע חיצוני.
על אופני הקליטה נדבר ב- 2 המאמרים הבאים, כשנרחיב מעט על מושג "תרבות".
