מאמר רביעי בסדרה
תחילה, לחלק העצוב. פעמים רבות אנחנו ממש רוצים לסייע ולקבל את העולים, אבל אין לנו הערכה לגבי סיכויי ההשתלבות שלהם, בעיקר בשל פערי שפה- אך לא מעט בשל פערי תרבות. הם נראים לנו קצת אבודים, לא החלטיים ולא גמישים. ואז אנחנו מוותרים, כי אין לנו זמן לתת לאדם חדש ללמוד. זה תלוי בפער הנתפס, בעיקר בתחום הטכנולוגי, בין המועמד לביננו.
לצערנו, תפיסתנו את הפער הזה די תלויה בהטיות שונות. נראה את זה גם בראיונות הטכנולוגיים. למשל, אם המועמד לא נראה really motivated, אם הוא לא קופץ בראש עם "אני יודע", זה משפיע! הוא לא יכול לומר שהוא שולט במשהו אם זה לא בא עם חותמת של סמכות מקצועית או ניהולית כלשהי. גם בהיבט המיתוג האישי, כשעולה אומר "אנחנו עשינו", סביר להניח שהוא מתכוון לעצמו…
איך נוכל לסייע למנהלים לאמוד את הערך האמיתי של העובד הפוטנציאלי?
נחזור למדד Cultural Insights של הופשטדה, הוא נותן לנו "קריאת כיוון" להסבר.
פערים בין רוסיה ואוקראינה לבין ישראל הם גדולים מאד במדדים הבאים: מרחק מסמכות, תפיסת זמן וכפי הנראה איפוק.
נזכיר שמשמעות המדד מרחק מסמכות היא, עד כמה חוסר השיוויון נסבל בתרבות המסוימת הזו. בתרבות הרוסית (ואגב גם אוקראינית לפי הופשטדה- אך ברור לי שכעת המדד הזה משתנה.
ישראל היא שיאנית של המרחק הקצר!
זוכרים את ביבי אותו הזכרתי במאמר הקודם? אין שום סיכוי שברוסיה מישהו יעז לעשות את הדבר הזה לבכיר כלשהו במדינה. סתם שתדעו: היסטוריה רוסית מוכיחה שאם כבר יש מהומות, הן רציניות מאד ומבטאות רצון שכבר קשה מאד לטאטא פנימה.
בשלב המיון, מרחק מסמכות מתבטא בצורך בהזמנה להיכנס לחדר כי אחרת לא מנומס להיכנס, בצורך בהקשבה מצדכם ולסובלנות יתר, גם אם הסיפור קצת ארוך, כדאי להזמין לספר יותר ויותר, בסקרנות ומבלי למהר.
גם בשלב התשובות, הם יקבלו סירוב ויסיקו שזהו, בארגון הזה אין להם מה לחפש, גם שנים אחרי.
הם אינם מנהלים משא ומתן. ״לא״ של דוברי הרוסית וחלק מדוברי האוקראינית הוא מוחלט. הם לא ממשיכים לנסות לפנות לאותו הגורם, ולוקח זמין להבין שבישראל זה פשוט לא ככה.
המימד הבא הוא הזמן. השעון המזרח אירופי איטי יותר. אבל הוא יודע להתאים את עצמו, מהר יחסית. יש שם ״זמן לינארי״ ולנו יש ״זמן תוצאתי״. איך זה בא לידי ביטוי? סביר להניח, שרוסי יספר לכם את כל קורות חייו מאז בית הספר בו למד, מההתחלה ועד הסוף. ואם ניקח טקסט בשפה הרוסית, הוא יהיה בכ- 1.4 יותר ארוך מהטקסט בעברית.
אגב, רוסית גם ארוכה בכ- 40% מהעברית, ומה שלוקח להסביר 10 שניות אצלנו, ייקח להם הרבה יותר.
גם הסיפור "על עצמי" ארוך יותר. ברוסיה לא מקובל "לשווק את עצמך", זה חוסר טעם. אדם נמדד על ידי עשייה שלו, וכשעולים נותרים כאן ללא רקורד, זה פוגע בדימוי העצמי שלהם. גם עבודה במשרות התחלתיות פוגעת.
לכן, לגמרי מזמינה אתכם להקשבה ממקום אחר. כשישראלי מתחיל את ה"ספר על עצמך" מהתיכון, זה נשמע מוזר. כשדובר רוסית או אוקראינית מתחיל כך, זה לגמרי בסדר.
עוד הבדל משמעותי הוא איפוק לעומת הנאה. ערך ההנאה גבוה במערב יחסית למזרח אירופה. ישראל אינה מופיעה על המפה הזו, אבל כל הסקרים האחרונים מציגים אותנו כמדינה שמחה דווקא, על אף יוקר המחייה והטענות הרבות שאנחנו מפנים אל עצמנו.
לחיי האיפוק!
הוא מעיד על החשיבה לטווח הארוך. לא באפון גורף, אך רבים מן העולים "באו לעבוד". הם יסתפקו במועט על מנת לקדם את הקריירה, על מנת שילדיהם יקבלו חינוך "כמו שצריך"… בשנות ה- 70 וגם בשנות ה- 90 עלייה הכי משכילה בתולדות המדינה לא יצרה שכבת מנהלים בכירים ומנכ"לים- אך כן יצרה חברי כנסת, שרים ואנשי ציבור, חלקית בשל הבנה שניהול פותר את הבעיות של היום- אך ממשלה משפיעה על עתיד האומה כולה.
אחד מהספרים הקנוניים בשפה הרוסית (שני יהודים סופר מוכשרים כתבו אותו) נקרא "יום שני שמתחיל בשבת". דאגה לעתיד הוא משהו שלא יזיק לנו ללמוד. אך לא על חשבון ההווה.
חשבו רגע: אתם בחו"ל. בסינגפור, ביפן, בצ'כיה. אתם מחפשים עבודה. באילו תנאים הייתם מקבלים את עצמכם?
אני מכירה הרבה ארגונים (מודה, עבדתי בחלקם) שסירבו לגייס עולה- אך בדיוק אותו הזמן לקח להם לגייס דובר עברית. לא חבל?? לכן, במקרים רבים עמדתי על כך שהעולה ירואיין. ואם לוקח 45 דקות לראיין ישראלי, שיריינתי כשעה לעולה.
ועכשיו, בואו נדבר תכל'ס. לוקח חודשיים שלושה לדבר עברית בסיסית. לוקח כשנה לדבר עברית מקצועית. לוקח כשנתיים לכתוב עברית ברמה הנדרשת למקצועות בהם משתמשים במילון מקצועי ברמה גבוהה (למשל, משאבי אנוש). אפשר לזרז את השליטה בשפה ע"י תקשורת יומיומית עם קולגות או לקוחות, ו/או לארגן אולפן ושולחנות עגולים לשיח בעברית די זריז.
לסיכום:
– אל תפחדו. הגיעו אנשים עם פוטנציאל קריירה מ-ט-ו-ר-ף!
– תקדישו זמן לזיהוי הבדלים תרבותיים ותקדישו מעט יותר זמן לראיון.
– תכינו שאלות לגבי מקומות לימודים ומקומות עבודה, ואל תקבלו תשובות כמובנות מאליהן.
– ללמוד שפה ותרבות זה לא קל, אבל זה אפשרי ולפעמים יותר קצר וזול מפתרונות גיוסיים אחרים.
על ההשכלה תוכלו לקרוא במאמרים הקודמים (איפה הגאונים?)
גיוס יעיל!
