Future Shock? תכבו את ה- AI, אני רוצה לרדת!

דף הבית » בלוג » Future Shock? תכבו את ה- AI, אני רוצה לרדת!

בסיפור ׳המקצוע׳ (1957) תיאר אייזיק אזימוב עולם שבו רכישת מקצוע היא אירוע חד-פעמי: בגיל שמונה עשרה, כל אדם קיבל הפנייה לרופא ששלח אותו להתחבר למכשיר משוכלל (ממשק ׳אדם־ מכונה׳ הראשון מסוגו שביצע פעולה שנקראת taping), והידע המקצועי כולו נטבע במוחו בבת אחת ותוך דקות. לא עוד תואר ראשון, התמחויות, כאבי ראש, חובות, ויכוחים עם המנהלים… רק הטבעת ידע, השמה בדרך קלה- ודי.

שבעים שנה אחר כך, נדמה שהקורא אלון מאסק הפנים את המסר היטב. Neuralink קוראת מחשבות ותוכל להשלים את ה- capacities הביצועיים של רבים בהיותו מוצר מתוחכם שהופך מחשבות למלים ולמעשים. כך, יכול האדם להפוך למומחה הגדול ביותר לגבי עצמו- פסיכולוג, רופא ׳לבקשתך׳, מאמן מנטלי, פרופסור ומדריך קרמיקה. יתרה מזאת, היא גם מעדכנת את הידע (׳עדכון גרסה׳) לעתים קרובות מאד.

האנושות כולה עוצרת נשימה ומחכה לבאות- בהתלהבות שיא ובפחד. ויש המזהירים: הגולם קם על יוצרו! הכלים שהיה אמור לשחרר אותנו מעבודות שוחקות מכרסמים בעצם המבנה של העולם כפי שאנחנו מכירים אותו.

לאור זאת, אחת השאלות המטרידות היא: מה ללמוד עכשיו? האם להמשיך לשאוף ללמוד מדעי המחשב כדי לעבוד בהייטק בסוף? או אולי יותר טוב לנצל את הכישורים האנליטיים ללימודי פסיכולוגיה, פילוסופיה או היסטוריה? אולי רק עבודה סוציאלית יהיה מקצוע שישרוד את השתלטות ה- AI על שוק העבודה?

הכרוניקה של מיקור חוץ

מאז המהפכה התעשייתית, האנושות עושה ׳אאוטסורסינג׳ שיטתי ליכולות שלה- למכונות השונות. מכונות אריגה החליפו ואורגות, מעבדי המזון ייתרו שעות של עבודה מאומצת, טרקטורים ובאגרים תפסו את מקומם של פועלים עם מעדרים ואתים, מכונות CNC החליפו חרטים וכרסמים – פרט לאומנים אמיתיים. ידיים אנושיות פינו מקום לזרועות מכניות, ואנחנו- בצדק- ראינו בזה התקדמות.

לראשונה, מהפכת ה- AI מזמינה אותנו לעשות מיקור חוץ למוח. וזה כבר סיפור אחר.

מחקר שנעשה בשנה שעברה במעבדת המדיה של MIT ופורסם כ- preprint, חשף ששימוש ב- ChatGPT מנוון את רשתות הנוירונים במוח שלנו (עפ״י בדיקת גלי המוח,EEG, הפעילות החשמלית בהם פוחתת). יתרה מזאת, מי שנעזרו בצ׳אט לכתיבת חיבור לא חוו את תחושת המשמעות, ההישג וההנאה מהפעילות- לעומת מי שכתבו בעצמם.

אז מה אנחנו עשויים לאבד ממש מהר?

אי אפשר שלא לשים לב שכל תשובה של כלי AI מתחילה במשהו כללי ומסתיימת בסיכום. המורה שלי בכיתות היסודי היתה קוראת לזה ״לתת תשובה מלאה״- זאת שכוללת הצהרה כללית, טיעונים לוגיים שמחלוקים לפי רמת החשיבות ולפי חלוקות משנה שונות, דוגמאות, חישובים ואמדנים. בזה הוא יותר טוב מאיתנו.

אאוטסורסינג ללוגיקה, אם יתרחש, יגרום לניוון שרירי השיפוט ויעמיד אותנו בסכנת אי יכולת להבדיל בין זיוף- fake news- לאמת, מה שיוביל לפגיעה חמורה באמון בינינו. תחשבו, מה יקרה אם רופא לא יוכל יותר לאמת מרשם שזה עתה קיבלנו, אם אנליסט יאמין באופן עיוור לסיבות עלייה או התרסקות של מניות, או לא נוכל לזהות האם לפנינו חוזה שכירות שחתמנו עליו לפני מספר חודשים.

ואם AI ימשיך לנגוס בעבודה של כולנו, ייתכן שניאלץ להיות מובטלים ולהסתמך על המדינה לפרנסתנו. כך תתמוטט אבן יסוד ענקית נוספת: תחושת משמעות ותרומה שהעבודה נותנת לחיינו.

אז… אולי אפשר לעצור את ה- AI?

תיאורטית, כן. כמאתיים מדענים ואנשי עסקים בכירים וביניהם מאסק וסם אלטמן, חתמו לאחרונה על מכתב הקורא לכך. זה עלול לקרות גם בלי החלטה מודעת: מודלי AI מתקדמים ״רעבים״ לחשמל בכמויות עצומות, ואם תשתית החשמל לא תתרחב בקצב מספיק מהיר, AI יהפוך ליקר במיוחד או נגיש למעטים בלבד. על ההשלכות של תרחיש כזה (העמקת אי- השוויון, ניצול AI ע״י גורמים פליליים, והרחבת פער אסטרטגי בין ארה״ב לסין)- אף אחד, כפי הנראה, לא מעוניין לקחת אחריות.

מה? זה כבר אבוד?

המוח האנושי עדיין חיוני, ויישאר חיוני במקומות בהם הבינה המלאכותית חלשה, למשל, ביצירה ״יש מאין״, ביזמות. יזם מסוגל לזהות צורך, לדמיין את הפתרון בראייה כוללת, וגם להביא קומבינציה שונה של משאבים על מנת להצליח. כיום, יזמים הם אלה המניעים את הכלכלה העולמית, וחשיבותם רק תעלה.

בגלל שפרטים לגבי שמות ותוכן של רבים ממקצועות העתיד טרם התגלו, נוכל לשרטט שתי מגמות נוספות. הראשונה היא תפקיד האדם בניהול ותכלול הטמעתם ועבודתם של כלי AI, רובוטיקה ומחשבים קוונטיים ואולי ביולוגיים. לזה תידרש ראייה ׳ממעוף ציפור׳, יכולת לשלב הברקה ואינטואיציה אנושית עם חשיבת מכונה.

השנייה היא מחקר מדעי שמסתכל כל פעם ״מעבר לפינה״. למשל, חקר כלי AI חדשים, חומרים חדשים, תרופות ביולוגיות חדשות, התמודדות עם תופעות טבע , והיא תדרוש מומחיות אינטגרטיבית במספר תחומים.

אזימוב עצמו האמין מאד בדרך המחקר שמושתתת על לימוד עצמי מודרך, בדרך מסורתית ומגייגעת, מאפס- כאילו AI לא קיים. שינון, השערות, שאילת שאלות, דיונים. הוא מבקש ליצור מומחיות עומק רב- תחומית. למשל, מתמטיקה וביולוגיה, סאונד, פסיכולוגיה ופיזיקה, ועוד. במאה ה- 17 קראו לזה פולימת (polymath).

רגע, אז מדעי המחשב או עבודה סוציאלית?

כרגע, מסתמן שכל המקצועות יושפעו מ- AI, ללא יוצא מן הכלל. לכן, ייתכן שבקרוב נראה שילוב בין השניים.

הגולם, במובן הזה, קם עלינו כדי להפוך אותנו לחכמים יותר.

ההשלכות המעשיות עלינו- במאמר הבא!

אולי יעניין אותך

בסיפור ׳המקצוע׳ (1957) תיאר אייזיק אזימוב עולם שבו רכישת מקצוע היא אירוע חד-פעמי: בגיל שמונה עשרה, כל אדם קיבל הפנייה לרופא ששלח אותו להתחבר למכשיר משוכלל (ממשק ׳אדם־ מכונה׳ הראשון…
האם שאלתם פעם מדוע מרבית תהליכי הקליטה ארגוניים (Onboarding ניהולי או 90 הימים הראשונים) מתמקדים בעיקר במנהל.ת הנכנס.ת? וזאת למרות שלמאפייני הארגון, מטרות הארגון והתרבות משפיעים לא פחות?   במאה…
ואם חשבתם שמדובר באנשים סופר מנומסים שיהיו מוכנים לעשות את כל מה שתגידו… זה לא בדיוק ככה. במאמר הזה, האחרון בסדרה, נדבר על הצדדים הפחות מפתים בהעסקת עולים מרוסיה. _____________________________________________…

מעניין אתכם לשמוע עוד?