גירושין וחיפוש עבודה- האם יש קשר בין הדברים?

חבר יקר שלי שמתגורר כיום בארה"ב הגיע לארץ והעניק לי ולבעלי במתנה ספר שלימד אותנו 'איך מתגרשים נכון'. כך, נגרם משבר משפחתי זעיר, סערה בכוס מים, שהרי כבר היינו נשואים מעל 15 שנה. נזכרתי במאורע משעשע זה לא מזמן, קיבלתי במייל פרסומת של עורך דין לענייני אישות, שבה הוא הזמין אותי לבוא אליו לייעוץ כדי שאתגרש נכון.

מעניין שדווקא סיפורי גירושין רודפים מנהלים ומהנדסים מצוינים. הם בני 40+, נשואים 15 שנה פלוס- מינוס, אבות לילדים. מחקר חדש יחסית בחן את הסוגייה הזו ואכן מצא ש… אי יציבות תעסוקתית של גברים מגבירה את הסיכוי לגירושין! פעמים רבות, גירושין מתחילים עם שחיקה- שעשויה גם להיות קשורה לבעיות באסטרטגיית ניהול הקריירה.

כאשר משה סוף סוף התקבל לעבודה לאחר כ- 3 שנים של אבטלה, עם עבודות בסטארט-אפים פה ושם ולרוב ב'כמעט חינם', הוא היה בן 44. בירכתי אותו על ההישג, ונפרדנו. לאחר כשנה, הוא יצר איתי קשר שוב- כדי לספר לי שהוא עובר לארגון הבא- וגם… מתגרש.

איתן ואפרת היו זוג יונים: דומים אחד לשני, דקיקים וקינאתי בהם מאד. איתן ניהל צוות פיתוח, היה שקוע בעיסוקיו, בנסיעות לחו"ל וברווחה כלכלית של משפחתו. הם אפילו בנו בית במקום יוקרתי. ואז… נוכחתי לדעת שהתגרשו. איתן בדיוק קיבל קידום- הוא הגיע להתייעצות קצרה- ואז התבררו מימדי האסון, כי הוא גילה לפתע שהחברה בה עבד נמצאת במשבר.

מתוך סיפורים רבים, זיהיתי 3 נתיבים קריטיים שמתארים את התפתחות המצב, ומחייבים טיפול פסיכותרפויטי- בשילוב עם טיפול בקריירה.  

נתיב 1: מפלט.

עבודה, עבודה, עבודה. מצאת החמה עד בוא השומר. ובבית, רצון עז להתכסות ופשוט לישון. במקרים רבים, העבודה היא מפלט מחיי המשפחה, מקשיי התפתחות של ילדים, משיעורי הבית ומאסיפות ההורים. מפלט מאחריות על התקשורת הזוגית, על האהבה, על החברות, על הבית. ויש לזה גם הסבר: דאגה לרווחה הכלכלית של הבית.

עיסוקים 'גבריים' שונים צומחים על הרקע הזה, אופניים, כדור- עף, ריצת מרתון- הכל. רק לא להיות בבית. כי הבית פוצע, הבית מאשים, הבית חודר ללב ומעודד את האשמה הזוחלת החוצה. גם להם יש הסבר: נטוורקינג שאנחנו זקוקים לו לקידום!

היות שוורקוהוליזם מתאפיין פעמים רבות בתופעת חרדה בכל רגע בו אדם לא עובד. קשה לתאר במלים מה קורה כאשר לוורקהוליק באמת אין עבודה.

נתיב 2: כלוב הזהב.

זה נראה בדיוק אותו דבר: עבודה, עבודה, עבודה. מסיבה אחרת לחלוטין. פריון עבודה נמוך, שעמום אטומי, חצי יום בפייסבוק והחצי השני בבהייה במחשב ללא תכלית ובניסיון להבין אז מה מטרת התפקיד שלי. זה מאפיין אנשים בחברות לא תחרותיות כמו חברת חשמל, ביטוח לאומי ועוד. זה יכול לקרות גם בחברות הייטק הכי מבוססות- גם הן פחות תחרותיות. כלוב הזהב. אבטלה סמויה. שקט.

חשוב להתעכב כאן ולחשוב על אסטרטגיית קריירה. כלוב הזהב גורם להתנוונות מוחלטת של שריר הסקרנות, הידע המקצועי החדש הנרכש בעבודה שואף לאפס, ובמצב הזה קשה מאד להתקדם ולהחליף עבודה. כלוב הזהב לא נכון אסטרטגית. על אף השכר והתנאים- והוא גם מסוכן.

נתיב 3: מרד.

פיטורין, עוד פיטורין ועיוד פיטורין. פיטורין שגובלים בחוסר אחריות כלפי פרנסת המשפחה. החובות שנערמים, הטחת האשמות באשה ובכל בני הבית, כסיסת ציפורניים לפני כל ראיון אפשרי… חלום ושברו. לחץ נפשי רב, חוסר הערכה מצד המעסיק וגם מצד בת/ בן הזוג.

הנתיב הזה מסוכן בין השאר משום שהוא מפריע לבני הזוג לנהל דיאלוג על הסיבות במצב- והסיבות יכולות להיות מגוונות מאד: בחירה מקצועית לא נכונה, בחירת ארגון או סוג של ארגונים לא נכונה, תקשורת בינאישית לא אפקטיבית, וגם בעיות רגשיות או נפשיות לא מטופלות.

 

לא, אני לא יוצאת חוצץ נגד גירושין. אני רק מזכירה שלעתים גירושין הוא סימפטום.

הורידו את החוברת גיוס ברשתות החברתיות

* שם:
* דוא"ל:

 

 

הצטרפו עכשיו לקורס חיפוש עבודה

* שם:
* דוא"ל:

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *