ראיונות עבודה: מי מוכן?

הוא היה נשמע נלהב במיוחד: המראיינים (הם היו שלושה), הרגשתי שהם מתאהבים בי! עברו שבועיים נוספים, עוד 2 ראיונות, וש' התקבל לעבודה בחברת תרופות.

נדמה לפעמים שהפריווילגיה לעבור טוב את הראיון טוב שמורה לאנשים תקשורתיים במיוחד, לאנשים ספונטניים. כאלה שעוברים ראיונות עבודה בקלות. אז זהו, שלא.
ישנם אנשים נעימים ונחמדים ביותר שאינם עוברים ראיונות עבודה, ואנשים לא סימפטיים כלל וכלל שמתקבלים לכל משרה.
וזה אומר שהאפקט של תקשורת וספונטניות מושג לרוב באמצעים לגמרי לא ספונטניים.

במיוחד כשמדובר באיש הזה. בשנה וחצי האחרונות, הוא חזר לארץ מאוסטרליה, סגר עסק מצליח שהיה לו שנים ויצא שאין לו מקצוע מוגדר.
בעצם, היה לו. פשוט יצא שאחרי הטכניון הוא עזב את הארץ ופתח עסק בתחום קמעונאות. הוא חזר לארץ רק כי התבשר שאמו חולה במחלה חשוכת מרפא,
והוא לא הסכים לתת לה ללכת מבלי לטפל בה בשנותיה הקשות.

כל הראיונות בהם היה הסתכמו ב- 'אנחנו נחזור אליך'.

יצא לי להכין לראיונות אפילו אנשים המאובחנים כממוקמים על הספקטרום האוטיסטי והחיוך שלהם אינו בגדר המובן מאליו, אנשים שמגמגמים באמת- וגם כאלה שגמגמו מאימת הראיון הטלפוני.

הבעייה האמיתית מתעוררת כאשר אנשים בטוחים שהכל בסדר והמשרה בידיהם.

זה נשמע כך:

'אני ראיינתי הרבה אנשים בחיים שלי. מי שראיין הרבה, יכול להיות מוכן לראיון מהר יותר ובצורה יעילה יותר'.

'קראתי על זה המן חומר באינטרנט. אני מוכן!'.

'אני מומחה הכי גדול בארץ בתחום … (למשל, בתחום ניהול ה- IT, ניהול מחלקת שיווק או מחלקת תפעול, הייתי סמנכ"לית משאבי אנוש). אני יודע לשווק את עצמי היטב. ברור שהם ירצו!'

לאחר תהליך אחד ועוד תהליך ועוד הרבה תהליכים נדחו על הסף. מסיבות שונות, ובואו נשמע את מה ששומעים מהצד השני:

'לא יכולה לקבל את הבנאדם, הוא לא ברמה אישית גבוהה במיוחד'

'אני מחפשת את זו שמתמחה בגיוס- וההיא היתה יותר HRBP סטייל (כן כן, בתחום משאבי אנוש בעיית אי התאמה הרבה הרבה יותר חריפה מכל תחום אחר בשל מיעוט משרות)

'הוא… לא יתקשר טוב עם הצוות שיש לי'

…………………………………………………………

מתסכלת במיוחד היא השאלה, איך מתוך ראיון של חצי שעה ניתן להסיק את המסקנות עליי?

אני לא מכירה אמצעי מהימן אחר מ… לתת למועמד להתנסות בעבודה עצמה, מול האנשים הספציפיים בארגון המטרה. רצוי גם קצת יותר מיום- יומיים.

אל תשכחו שבעשור האחרון, מראיינים רבים הפכו למקצועני גיוס, למדו היטב את הטכניקות המדעיות המתקדמות ביותר של ראיונות: שאילת שאלות, NLP,
ראיון התנהגותי, ניתוח הבעות פנים ועוד- משום שגיוס הוא תהליך אסטרטגי לארגון.

לכן, הכנה נכונה לראיון כוללת :

1. למידה מעמיקה על החברה. מעמיקה במידה שמאפשרת לך להבין מה תעשה כאשר תיכנס לארגון, באילו בעיות תוכל להיתקל וכיצד סביר להניח שתפתור אותן.
2. מודעות עצמית ברמה גבוהה, ללא שום קשר לטיב התקשורת מול אנשים אחרים. המודעות הזו עומדת בתשתית התקשורת הנכונה.
   תחושה של מודעות לעתים קרובות מטעה, משום שעל מנת לפתח מודעות, צריך לקבל משובים.
   סביר להניח שמשובים שקיבלתם בעבודה אינם חיוביים ב- 100% מכיוון שאז הייתם אולי במועדון הל"ו,
   סביר להניח כי שותפות עם אדם אחר יכלה להביא עמה תובנות חשובות. מאותה הסיבה,
   ידע בראיונות גם הוא אינו מבטיח, אלא מהווה סוג של תשתית להבנה נכונה של ההתרחשויות.
   סביר להניח שאתה כמראיין וכמרואיין נמצא בתפקידים שונים ומחייב מיומנויות שונות. למשל, איזה מידע על עצמך אתה נותן למראיין אם אתה יושב בדיוק מולו ומביט לו בעיניים 99% מזמן השיחה?
   המודעות הזו תוביל לניטור online  של תחושות שלך לגבי מה שקורה בראיון, וכך תוכל לזרום עם השיחה והשאלות.

חוקרי המוח וסופרים גדולים לימדו אותנו דבר חשוב ביותר על המוח: הוא לא מבדיל בין מה שקורה באמת לבין מה שאנחנו מדמיינים.
לכן, לא באמת משנה כמה אנשים ראיינתם עד כה, וכמה שאלות הכנה שיננתם. מאידך (וזו מחלה של עובדים מנוסים יותר) צריך להשאיר המון מקום לסקרנות, לאי ידיעה ולחשיבה.

האם אני מוכן / מוכנה לראיון הבא שלי?

תבדקו את עצמכם!!! כאן-  סקלת הבדיקה– וננסה לראות עד כמה אתם מוכנים.

שלכם,

יעל

_________________________________________________________________

חבריך כבר השיקעו בספר שעוזר לך לחפש עבודה. ומה איתך?

קורס חיפוש עבודה חינם!